פתיחת התפריט הראשי

מ"ג שיר השירים א יד

מקראות גדולות שיר השירים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי׃

תרגום (כל הפרק)

הַא בְּכֵן נְחַת מֹשֶׁה וּתְרֵין לוּחֵי אַבְנִין בִּידוֹי וּבְגִין חוֹבֵי יִשְׂרָאֵל אִתְיַקַּרוּ יְדוֹי וּנְפַלוּ וְאִתְּבַרוּ בְּכֵן אֲזַל מֹשֶׁה וְשָׁף יָת עִגְלָא וּבַדַּר יָת עַפְרֵיהּ לְנַחְלָא וְאַשְׁקִי יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּקְטַל יָת כָּל מַן דְאִתְחַיַּב קְטוֹל וּסְלֵק זִמְנָא תִּנְיֵתָא לִרְקִיעָא וְצַלִּי קֳדָם יְיָ וְכַפַּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֵן אִתְפַּקַּד לְמֶעֱבַד מַשְׁכְּנָא וַאֲרוֹנָא בְּהַהוּא זִמְנָא אוֹחִי מֹשֶׁה וַעֲבַד יָת מַשְׁכְּנָא וְיָת כָּל מָנוֹהִי וְיָת אֲרוֹנָא וְשַׁוִּי בַּאֲרוֹנָא יָת תְּרֵין לוּחִין אָחֳרָנִין וּמַנִּי יָת בְּנוֹי דְּאַהֲרוֹן כָּהֲנָא לְקָרָבָא קוּרְבָּנָא עַל מַדְבְּחָא וּלְנַסָּכָא יָת חַמְרָא עַל קוּרְבָּנָא וּמְנַיִן הֲוָה לְהוֹן חַמְרָא לְנַסָּכָא הֲלָא אִנּוּן בְּמַדְבְּרָא לָא אֲתַר כָּשַׁר לְבֵית דְרַע וְאַף לָא תֵינִין וְגוּפְנִין וְרִמּוֹנִין אֶלָא הֲווֹ אָזְלִין לְכַרְמֵי עֵין גֶּדִי וְנָסְבִין מִתַּמָּן אַתְכָּלִין דְּעִנְבִּין וְעָצְרִין מִנְּהוֹן חַמְרָא וּמְנַסְּכִין יָתֵיהּ עַל מַדְבְּחָא רַבְעוּת הִינָא לְאִמְּרָא חַד:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשכול הכופר" - יש בושם ששמו כופר כמו (שיר השירים ד) כפרים עם נרדים ועשוי כעין אשכלות

"בכרמי עין גדי" - שם מקום ושם הוא מצוי וראיתי באגדה שאותן כרמים עושין פירות ארבעה או חמשה פעמים בשנה ודוגמא היא לכמה כפרות ומחילות שמחל להן הק"בה על כמה נסיונות שנסוהו במדבר

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

הפעם הראשונה

אשכל הכפר - יש אומרי' שהוא הכותבת והקרוב שהוא כמו בלשון ישמעאל כן בלשון לע"ז כי הוא כמו אשכולות:

עין גדי - מקום בארץ ישראל שימצא שם אשכול הכופר:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(יד) "אשכול" ב] תרגיש ריחו הנודף מרחוק, כי מן כרמי עין גדי במדבר אשר הוא חונה שמה, דומה לה כאשכול הכופר המשלח ריחו למרחוק:

מליצה:

(יד) "אשכול" ב) מרגשת ריחו ורוחניותו מצד האלהות הנמצא חוץ לנפש האלהית המתפשטת בכל המציאות אשר משם יריחוהו החכמים לדעת אותו ולהשיגו ומן כרמי עין גדי (שהיה מדבר כמ"ש בספר שמואל) ר"ל מן המדבר אשר הוא שוכן שם שזה מליצה על מעונו בערבות חוץ מעולם הזה המיושב מבני אדם הוא דומה כאשכול הכופר שמרגישים את ריחו מרחוק [ותפס אשכול כי האלהות כוללת כל המציאות שאין דבר בלעדו כאשכול שכולל כל הפירות שבתוכו ובכרמים יש אשכולות לרבבות ובכ"ז מרגישים האשכול היחידי של הכופר ומכירים בו בין רבבות אשכולות הכרם ע"י ריחו וכן אות הוא בצבאות שלו והאחד המיוחד ניכר בין רבבות העולמות ע"י רוחניותו והנהגתו בהיותו מחיה את כולם] והיא אומרת כי השיגה רוחניות ה' וכבודו בין מצד ההשגה אשר בנפשו בין מצד ההשגה באלהות חוץ לנפשו:

מדרש רבה (כל הפסוק)


יד.

אשכול הכפר אשכול זה יצחק, שנכפת על המזבח. כאשכול הכפר שמכפר עונותיהם של ישראל. בכרמי עין גדי זה אבינו יעקב, שנכנס בכרום פניו, מתפחד בהכלמו אצל אביו. ולבש בגדי גדי עזים ונטל הברכות שהן עין עולם. רבי חוניא בשם רבי אחא: אין לה חביב לאשה הזאת יותר, מצרור הבשם. איכן היא מלינה אותו? בין שדיה. ואמר רבי חוניא בשם ריש לקיש: אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! צרתה למצרים בבכוריהם, המרתה להם בנפשותיהם, ולי בין שדי ילין? הא כיצד? היה מצרי אומר לישראל: הטמן לי הבכור הזה בין בניך, והיה נוטלו ומטמינו והמלאך נכנס ונוגפו. ולי בין שדי ילין.

רבי ברכיה אמר: אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: בשעה שאתה מיצר לי, מימר לי, דודי לי את נעשה דודי ורואה, אי זה הוא אדם גדול שיש בו, שיכול לומר למדת הדין: די! ואת נוטלו וממשכנו בעדי. הדא הוא דכתיב: אשכל הכפר. מהו אשכל? איש שהכל בו: מקרא, משנה, תלמוד, תוספתות ואגדות. הכפר שמכפר עונותיהם של ישראל. בכרמי עין גדי אלו אבות העולם, שנמשכו אחריך כגדיים. ונטלו הברכות שהן עין עולם.

רבי יוחנן פתר קרייה בקטרת בית אבטינס צרור המור זה אחד מאחד עשר סממנין שנותנין בה רבי הונא אמר לה: (שמות ל') ויאמר ה' אל משה קח לך: סמים הרי שניים. נטף ושחלת וחלבנה הרי חמישה. סמים אי תימר דאינון תרין והלא כבר נאמר סמים?! בד בבד יהיה, תן חמשה, כנגד חמשה, הרי עשרה. ולבונה זכה הרי אחד עשר. מיכן בדקו חכמים ומצאו שאין יפה לקטרת, אלא אחד עשר סממנים הללו בלבד. בין שדי ילין שהיתה מצומצמת, בין שני בדי הארון. אשכול הכפר שמכפרת עוונות של ישראל. אמר רבי יצחק: אשכול שהיתה מתמרת ועולה, עד הקורות ואחר כך פוסה ויורדת. כאשכול הכפר המכפרת עונותיהם של ישראל. ואמר ר' יצחק: כתיב: (ויקרא ט"ז) וכסה ענן הקטרת. הכסוי הזה אין אנו יודעין מהו, עד שבא דוד ופרשו: (תהילים פ"ה) נשאת עון עמך כסית בכרמי עין גדי. בזכות התנאים שהתניתי לאברהם אביכם בין הבתרים, שנאמר: (בראשית ט"ו) ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר. מדבר הכתוב באברהם, שנאמר: (שם) אחר הדברים האלה, היה דבר ה' אל אברם במחזה. רבי לוי בשם ר' חמא אמר: הרהורי דברים היו שם. מי הרהר? אברהם הרהר ואמר לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! כרת ברית עם נח שאין את מכלה זרעו מן העולם ועמדתי אני וסגלתי מעשים טובים לפניך ודחת בריתי לבריתו, שמא יעמוד אדם אחר ויסגול מצוות ומעשים טובים יותר ממני, וידחה בריתו לבריתי. אמר לו הקדוש ברוך הוא: (שם) אל תירא אנכי מגן לך. מנח לא העמדתי מגינים וצדיקים, וממך אני מעמיד מגינים וצדיקים. ולא עוד, אלא שבניך באים לידי עבירות ומעשים רעים, אני רואה איזה הוא אדם גדול שבהן, שיכול לומר למדת הדין, די! ואני נוטלו וממשכנו בעדם. שנאמר: אשכול איש שהכל בו: מקרא ומשנה, תלמוד, תוספתות ואגדות. הכפר שמכפר עונותיהם של ישראל. בכרמי עין גדי אני נוטלו וממשכנו בעדם. דבר אחר: אשכל בן גזירה אמר: זה הקדוש ברוך הוא, איש שהכל בו. הכפר שכפר באומות העולם והודה בהן בישראל. ואימתי כפר באומות העולם? הווי אומר: במלחמת יהושפט. הדא הוא דכתיב: (ד"ה ב' כ') ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון, ועמהם מהעמונים על יהושפט למלחמה. את מוצא ישראל באים מכחו של אברהם, ועמון ומואב באים מכחו של לוט, אלו עושין מלחמה עם אלו ונפלו אלו ביד אלו, ויהושפט עזרו אלהיו ונצח. הווי, שכפר באומות העולם. ואם יאמר לך אדם שאין הכתוב מדבר ביהושפט, אמור לו: נאמר כאן עין גדי ונאמר להלן (שם) בחצצון תמר היא עין גדי. מה עין גדי שנאמר: להלן במלחמת יהושפט הכתוב מדבר, אף כאן במלחמת יהושפט הכתוב מדבר. אמר רבי לוי בר זכריה: מה אם בעולם הזה שכתוב בהקדוש ברוך הוא: (דברים ד') כי ה' אלוהיך אש אוכלה הוא אל קנא הוא.כפר באומות העולם והודה בישראל,לעתיד לבא שנמשל כטל, שנאמר:(הושע י"ד) אהיה כטל לישראל, על אחת כמה וכמה!