כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשָׁב בִּנְיָמִן בָּעֵת הַהִיא וַיִּתְּנוּ לָהֶם הַנָּשִׁים אֲשֶׁר חִיּוּ מִנְּשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם כֵּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֤שׇׁב בִּנְיָמִן֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וַיִּתְּנ֤וּ לָהֶם֙ הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֣ר חִיּ֔וּ מִנְּשֵׁ֖י יָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וְלֹא־מָצְא֥וּ לָהֶ֖ם כֵּֽן׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְתָבוּ בְנֵי בִנְיָמִין בְּעִידָנָא הַהִיא וִיהָבוּ לְהוֹן נְשִׁין דְקַיְמוּ מִנְשֵׁי יָבֵשׁ גִלְעָד וְלָא סַפִּיקוּ לְהוֹן כֵּן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא מצאו להם" - לא ספקו להם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חיו" - החיו

"מצאו" - ענין ספוק כמו (יהושע יז טז) לא ימצא לנו ההר

"כן" - רצה לומר כראוי וכצורך כמו (לעיל יב ו) ולא יכין לדבר כן 

מצודת דוד

"ולא מצאו" - לא ספקו להם כפי הצורך כי הבתולות היו ארבע מאות ובני בנימין נשארו שש מאות (לעיל כ מז)

"וישב בנימן" - אל העדה

"הנשים אשר חיו" - רצה לומר הבתולות אשר החיו מבין הבעולות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולא מצאו להם כן". כי לא מצאו נשים לכל השש מאות איש: