פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות רות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתָּ֣שׇׁב נׇעֳמִ֗י וְר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה כַלָּתָהּ֙ עִמָּ֔הּ הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֣י מוֹאָ֑ב וְהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית לֶ֔חֶם בִּתְחִלַּ֖ת קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים׃

תרגום (כל הפרק)

וְתָבַת נָעֳמִי וְרוּת מוֹאֲבִיתָא כַּלְתָהּ עִמָּהּ דִּי תָבַת מֵחֲקַל מוֹאָב וְאִנּוּן אֲתוֹ בֵּית לֶחֶם בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְּפִסְחָא וּבְהַהִיא יוֹמָא שְׁרִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֶחְצַד יָת עוּמְרָא דַּאֲרָמוּתָא דַּהֲוָה מִן שְׂעוֹרִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

בתחלת קציר שערים – בקצירת העומר הכתוב מדבר.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

השבה. ה"א הדעת, כמו: "הנמצא פה". וטעם "ותשב נעמי", פעם אחרת לדבק הזמן, שבאו בתחלת קציר שעורים בעבור לקוטי רות.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כב) "ותשב נעמי", ר"ל כי בצאתה מבית לחם עזבה שדותיה [ויוכל להיות שבתוך כך החזיקו אחרים בחלקת השדה וכמו שהיה בהאשה השונמית בצאתה לארץ פלשתים שהוצרכה לצעוק אל המלך אל ביתה ואל שדה] והשתדלה עד ששבה אל נחלתה, ואמר ורות כלתה עמה שגם היא היה לה זכיה בהשדה מצד בעלה יורש אביו, ועז"א שנית השבה משדי מואב, שאם היתה נשארת בשדי מואב היתה מוחלת על חלקה ובפרט למ"ש חז"ל שמחלה על כתובתה, לא כן עתה ששבה משדי מואב היה לה זכיה בשדה כמ"ש לקמן (סי' ד'). ובמדרש אומר זו היא השבה משדה מואב ר"ל שהיא האשה הראשונה שבאה משדי מואב להתגייר כי עד עתה לא דרשו עמוני ולא עמונית. והמה באו בית לחם בתחלת קציר שעורים. זה הצעה למה שיספר שהלכה לקחת מתנת עניים הגם שהיה לה חלק בחלקת השדה כי באו בעת קציר שא"א אז לזרוע את השדה והיו עניים באותה שעה:


 

<< · מ"ג רות · א · כב