פתיחת התפריט הראשי


בשם אל יחזיק ידי,
וזכרו יעמיד הודי,
בפירוש על מגילת רות,
לאברהם ספרדי.

נאום אברהם: בעבור היות דוד שורש מלכות ישראל, נכתב בספרי קודש יחס דוד.

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי בימי שפוט השופטים" - יש אומר כי השם שפט השופטים, כי על ידם בא רעב בארץ ישראל. ויש מדקדק שאומר שאיננו שם הפועל כי אם שם, כמו חרב שפוט. ויתכן היות כמשמעו, כי כל פועל עבר או עתיד או פועל, לעולם הם נגזרים משם הפועל כי הוא העיקר.

מ"ם "מבית לחם יהודה" משמש עצמו ואחר עמו, בעבור כי שם מקום לא יסמך.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מחלון וכליון" - לא ידענו המקרים שהיו על שנקראו כן, כמו יששכר גם משה. ובדרש אומר שהם יואש ושרף, בעבור שלקחו בנות מואב. (דברי הימים א ד) ושם כתוב אשר בעלו למואב. והמואביות מותרות לישראל, כי הכתוב לא אסר כי אם עמוני ומואבי שלא יבואו בקהל, ושלא יקחו מבנות ישראל. ובספר עזרא אבאר זה בטוב.

וטעם "מבית לחם" - פעם אחרת, להודיעם שהם אזרחים. ועוד בעבור שאמר אפרתים, וזאת המלה פעם הוא ליחס המקום הנקרא אפרת, ופעם אחת ממשפחת אפרים. ואפרת שם אשת כלב בן חצרון, ונקרא המקום על שמה, כמו מצרים. ולא יתכן שיקחה מחלון וכליון אלו הנשים עד שנתגיירו, והעד אל עמה ואל אלהיה.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותשאר האשה. לבדה משני ילדיה ומאישה. והזכירה הכתוב כי כן המשפט, כאשר יזכיר שני דברים יאמר על האחרון, או הזכירם בעבור רוב מכאוביה על בניה, שהיו בחורים כי אישה זקן מת.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותשב משדי מואב. במחשבה, כמו: "וילחם ישראל עם בלק".

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

עם המתים. – הם בניה.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

יתן ה' לכם. בעל.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העוד לי בנים" - רבים מחברינו חשבו שזאת התשובה על המכחישים, ולא ידעו כי אבותינו העתיקו כי הייבום לאחים מן האב ולא מן האם. רק אמרה להם: "אילו היו לי בנים במעי הייתי נותנת אותם לכם תחת המתים", וזאת דרך חיבוב ולא על דרך יבום.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מתאמצת. מבנין התפעל.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

השבה. ה"א הדעת, כמו: "הנמצא פה". וטעם "ותשב נעמי", פעם אחרת לדבק הזמן, שבאו בתחלת קציר שעורים בעבור לקוטי רות.