מ"ג רות א ה

מקראות גדולות רות


<< · מ"ג רות א · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּמוּתוּ גַם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן וַתִּשָּׁאֵר הָאִשָּׁה מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ וּמֵאִישָׁהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּמֻ֥תוּ גַם־שְׁנֵיהֶ֖ם מַחְל֣וֹן וְכִלְי֑וֹן וַתִּשָּׁאֵר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה מִשְּׁנֵ֥י יְלָדֶ֖יהָ וּמֵאִישָֽׁהּ׃

תרגום (כל הפרק)

וְעַל דַּעֲבָרוּ עַל גְּזֵירַת מֵימְרָא דַּיְיָ וְאִתְחַתְּנוּ בַּעֲמָמִין נוּכְרָאִין אִתְקְטָעוּ יוֹמֵיהוֹן וּמִיתוּ אַף תַּרְוֵיהוֹן מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן בְּאַרְעָא מְסָאַבְתָּא וְאִשְׁתַּאֲרַת אִתְּתָא מַתְכְּלָא מִתְּרֵין בְּנַהָא וְאַרְמְלָא מִבַּעְלָהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

גם-שניהם – מהו "גם"? בתחלה לקו בממונם ומתו גמליהם ומקניהם, ואחר כך מתו גם הם.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותשאר האשה. לבדה משני ילדיה ומאישה. והזכירה הכתוב כי כן המשפט, כאשר יזכיר שני דברים יאמר על האחרון, או הזכירם בעבור רוב מכאוביה על בניה, שהיו בחורים כי אישה זקן מת.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ה) "וימותו". לכן נענשו גם המה ומחלון מת תחלה קודם כליון, כי הוא היה לו למחות ביד אחיו הצעיר ומת בעד עונו ובעד שלא מיחה באחיו, וחז"ל אמרו שאמר מלת גם שתחלה ירד ממונם לטמיון ואח"כ מתו כי אין בעה"ר פוגע בנפשות תחלה. ותשאר האשה, כי היא לא השתתפה בחטאם והיה דעתה תמיד לחזור לא"י:


 

<< · מ"ג רות · א · ה · >>