מ"ג קהלת יב ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד אשר לא ירחק [ירתק] חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד אֲשֶׁר לֹא ירחק [יֵרָתֵק] חֶבֶל הַכֶּסֶף וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יֵרָתֵק֙ ירחק חֶ֣בֶל הַכֶּ֔סֶף וְתָר֖וּץ גֻּלַּ֣ת הַזָּהָ֑ב וְתִשָּׁ֤בֶר כַּד֙ עַל־הַמַּבּ֔וּעַ וְנָרֹ֥ץ הַגַּלְגַּ֖ל אֶל־הַבּֽוֹר׃
רש"י
"ותרוץ גולת הזהב" - זה האמה שהיתה מקלחת מים ונובעת כמעין כמו גולות עליות ותרוץ לשון רציצה
"ותשבר כד על המבוע" - זה הכרס שהיא עבה ונבקעת במותו
"ונרוץ הגלגל אל הבור" - יתרוצץ גלגל העין בתוך גומה ולפי פשוטו גלגל הדולין בהם מים מן הבור כך נדרש כל הענין במסכת שבת ומדרש קינות פותרו כנגד כל ישראל וזכור את בוראך בימי בחורותיך בעוד שהבחורות שבכם קיימת בעוד שהכהונה קיימת שנאמר (ישעיהו מ) ובחר אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן בעוד שהלויה קיימת שנאמר (דברים יא) כי בו בחר ה' אלהיך מכל שבטיך בעוד שמלכות בית דוד קיימת שנאמר (תהלים עח) ויבחר בדוד עבדו בעוד שירושלם קיימת שנאמר בה (מלכים א יא) העיר אשר בחרתי בה בעוד שבית הבחירה קיימת שנאמר בה (דברי הימים ב טו) עתה בחרתי והקדשתי הבית הזה בעוד שאתם קיימים שנאמר (דברים יד) ובך בחר ה'
"עד אשר לא יבואו ימי הרעה" - אלו ימי הגולה
"עד שלא תחשך השמש" - זו מלכות בית דוד שנאמר (תהלים פט) וכסאו כשמש נגדי
"והאור" - זו תורה שנאמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור
"והירח" - זו סנהדרין דתנן סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה
"והכוכבים" - אלו הרבנים שנאמר (דנייאל יב) ומצדיקי הרבים ככוכבים
"ושבו העבים אחר הגשם" - צרה אחר צרה קשה אתה מוצא בכל הנבואות הקשה שנתנבא עליהם ירמיהו לא באו עליהם אלא לאחר חורבן הבית
"ביום שיזועו שומרי הבית" - אלו משמורת כהונה ולוייה
"והתעותו אנשי החיל" - אלו הכהנים שהם גבורים בכח אמר ר' אבא בר כהנא כ"ב אלף לוים הניף אהרן ביום אחד אמר ר' חנינא המוראה הזה דבר קל הוא והכהן זורקה יותר משלשים אמה
"ובטלו הטוחנות" - אלו המשניות הגדולות משנת ר' עקיבא ומשנת ר' חייא ומשנת בר קפרא
"וחשכו הרואות" - שישתכח הגמרא מן הלב
"וסוגרו דלתים בשוק" - כגון דלתי נחושתא בן אלנתן שהיו פתוחין לרווחה
"בשפל קול הטחנה" - ע"י שלא נתעסקו בתורה אמר ר' שמואל נמשלו ישראל לטחינת הריחים מה ריחים אינן בטילות לא ביום ולא בלילה אף כאן (יהושע א) והגית בו יומם ולילה
"ויקום לקול הצפור" - זה נבוכדנצר הרשע אמר ר' לוי י"ח שנה היתה בת קול יוצאת ומפוצצת בפלטין נבוכדנצר עבדא בישא זיל אחריב ביתיה דמרך דבני מרך לא שמעין ליה
"וישחו כל בנות השיר" - (ישעיהו כד) בשיר לא ישתו יין
"גם מגבוה יראו" - מגבוה של עולם יתיירא וידאג לבו פן יעשה בו כאשר עשה בראשונים
"וחתחתים בדרך" - מתוך כך יבקש לו אותות ורמזים אם יצליח בדרך שילך כענין שנאמר (יחזקאל כא) כי עמד מלך בבל על אם הדרך לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים
"וינאץ השקד" - תצמח נבואת ירמיהו שנאמר (ירמיהו א) מקל שקד אני רואה אמר ר' אליעזר השקד הזה משעה שהוא מציץ עד גמר פירותיו כ"א יום כך מי"ז בתמוז עד ט' באב כ"א יום
"ויסתבל החגב" - זה צלמו של נבוכדנצר (דנייאל ג) רומיה אמין שתין פותייה אמין שית ואם אין עוביו שש אינו יכול לעמוד ואת אמרת אוקמיה בבקעת דורא אמר רב ביבי מעמידין אותו ונופל מעמידין אותו ונופל עד שהביאו כל זהב שבירושלים ושפכו דימוס על רגליו לקיים מה שנאמר (יחזקאל ז) וזהבם לנדה ולמס יהיה
"ותפר האביונה" - זו זכות אבות תופר משענת אבות שלכם ויהיה אביונה מלשון אב
"כי הולך האדם" - ישראל שנקרא צאן אדם אתם
"אל בית עולמו" - מבבל באו לבבל חזרו תרח אבי אברהם מעבר הנהר היה
"וסבבו בשוק הסופדים" - גלות יכניה קדמה לגלות צדקיה י"א שנה כשהגלה נבוכדצר את גלות צדקיהו בקולרין היו יוצאין גלות יכניה לקראת נבוכדצר על כרחן עם שאר בני העיר לקלסו שהוא גבור ומצליח והיו רואין את השבויים ושואלין אותם איש על קרובו מה נעשה בו והיו משיבין אותן (ירמיהו טו) אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב והיו מקלסין בידם אחת ובידם אחרת מספקין ומטפחין הספד על אחיהם ועל בניהם
"עד אשר לא ירתק חבל הכסף" - זו שלשלת יוחסין
"ותרוץ גולת הזהב" - אלו דברי תורה שנאמר (תהלים יט) הנחמדים מזהב
"ותשבר כד על המבוע" - כדו של ברוך בן נריה על מבועו של ירמיהוו ששניהם גלו לבבל ופסקו מלימודם בעוני הדרך תחלה גלו למצרים שהגלם יוחנן בן קרח וכשהחריב נבוכדנצר את מצרים הגלם לבבל
"ונרוץ הגלגל אל הבור" - זו בבל שהוא זוטא של עולםאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
"וירץ הגלגל אל הבור" - ישבר הכד ואין מים עולים ומלת ונרוץ בנין נפעל כמו נכון פועל עבר יחיד מן נכונו ללצים שפטים:
"וחבל הכסף" - הוא חוט השדרה וקראו כסף בעבור היותו לבן:
"וגולת הזהב" - הוא המוח ודמהו לזהב בעבור הקרום שהוא אדום אשר הוא עליו והכד היא המרה ונקרא כד בעבור ששם תתחבר המרה האדומה:
" והמבוע" - הוא הכבד.
"ונרוץ הגלגל" - גלגולת הראש שהיתה למעלה לעולם ירדה אל הבור מתחת לארץ: