פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וזכור את בוראך" - תמן תנינן עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים וכולי וממקרא זה דרש וזכור את בוראך שתתן דין וחשבון לפניו וזכור את בורך קברך מקום עפר רמה ותולעה וזכור בארך באר שנבעת ממקורה היא טפה סרוחה של זרע ושל לובן

"ימי הרעה" - ימי הזקנה והחלשות

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד אשר לא תחשך השמש" - אמרו רבותינו זו פדחת שהיא מאורה ומצהבת באדם בחור וכשמזקנת היא מעלת קמטין ואין מצהבת

"והאור" - זה החוטם שהוא תואר קלסתר פנים

"והירח" - זו נשמה שמאירה לאדם שכיון שניטלה הימנו אין לו מאור העינים

"והככבים" - אלו הלסתות רומני דאפי שקורין פומלי"ש של לחיים שמצהיבים

"ושבו העבים אחר הגשם" - תבוא כהיית המאור אחר דמעת הבכי מכמה צרות שעברו עליו

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שיזועו" - ירתיחו

"שומרי הבית" - אלו הצלעות והכסלים המגינים על כל חלל הגוף

"והתעותו" - יאחזה עוות שקורין קראנפ"ף והתעוותו אנקרופירונ"ט בלע"ז

"אנשי החיל" - אלו השוקים שנשען כל הגוף עליהם

"ובטלו הטוחנות" - אלו השינים

"כי מעטו" - לעת זקנה רוב שיניו נושרות

"הרואות בערובות" - אלו העינים

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וסוגרו דלתים" - אלו נקביו

"בשפל קול הטחנה" - קול ריחים הטוחנים מאכל שבמעיו והוא הקורקבן והמסס

"ויקום לקול הצפור" - שאפילו קול צפור מנערתו משנתו משהזקין

"וישחו כל בנות השיר" - כל קולות של כלי השיר דומות עליו כשיחה ולפי פשוטו משמעו ישחו כמו ישפלו כל שרים ושרות יהיו שפלים בעיניו וכן ברזילי הגלעדי אמר לדוד (שמואל ב' יט) אם אשמע עוד בקול שרים ושרות

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם מגבוה ייראו" - מגבשושיות ותלוליות שברחובות הוא דואג לצאת לשוק פן יכשל בהם

"וחתחתים בדרך" - אימות וחתות הרבה בדרכים יש לו

"חתחתים" - לשון כפול הוא בתיבה כמו גלגלים קשקשים זלזלים

"וינאץ השקד" - לשון (שיר השירים ז) הנצו הרמונים שהרי האל"ף לא נקראת בה אמרו רבותינו זו קליבוסת הנק"א בלע"ז שעצם הירך תקוע בה ובזקנותו בשרו כחוש והעצם בולט כמו נץ האילן שהוא בולט

"השקד" - אילן של שקדים כלומר שתקפוץ הזקנה עליו כשקד זה הממהר להנץ לפני כל האילנות

"ויסתבל החגב" - אלו העגובות שתהיו עגבותיו דומות עליו כסובל משא כבד

"ויסתבל" - אישדריי"ד שורפיישי"ן בלע"ז

"ותפר האביונה" - חמדת תאות נשים שאינו נזקק לנשים לתשמיש אביונה תאוה כמו (דברים א) ולא אביתם (תהלים קיט) תאבתי לישועתך

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד אשר לא ירתק חבל הכסף" - זה חוט השדרה שהוא לבן ככסף ובמותו חסר מוחו ומתרוקן ויבש ומתעקש בתוך החליות ונעשה כשלשלת ירתק לשון רתוקות כסף

"ותרוץ גולת הזהב" - זה האמה שהיתה מקלחת מים ונובעת כמעין כמו גולות עליות ותרוץ לשון רציצה

"ותשבר כד על המבוע" - זה הכרס שהיא עבה ונבקעת במותו

"ונרוץ הגלגל אל הבור" - יתרוצץ גלגל העין בתוך גומה ולפי פשוטו גלגל הדולין בהם מים מן הבור כך נדרש כל הענין במסכת שבת ומדרש קינות פותרו כנגד כל ישראל וזכור את בוראך בימי בחורותיך בעוד שהבחורות שבכם קיימת בעוד שהכהונה קיימת שנאמר (ישעיהו מ) ובחר אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן בעוד שהלויה קיימת שנאמר (דברים יא) כי בו בחר ה' אלהיך מכל שבטיך בעוד שמלכות בית דוד קיימת שנאמר (תהלים עח) ויבחר בדוד עבדו בעוד שירושלם קיימת שנאמר בה (מלכים א יא) העיר אשר בחרתי בה בעוד שבית הבחירה קיימת שנאמר בה (דברי הימים ב טו) עתה בחרתי והקדשתי הבית הזה בעוד שאתם קיימים שנאמר (דברים יד) ובך בחר ה'

"עד אשר לא יבואו ימי הרעה" - אלו ימי הגולה

"עד שלא תחשך השמש" - זו מלכות בית דוד שנאמר (תהלים פט) וכסאו כשמש נגדי

"והאור" - זו תורה שנאמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור

"והירח" - זו סנהדרין דתנן סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה

"והכוכבים" - אלו הרבנים שנאמר (דנייאל יב) ומצדיקי הרבים ככוכבים

"ושבו העבים אחר הגשם" - צרה אחר צרה קשה אתה מוצא בכל הנבואות הקשה שנתנבא עליהם ירמיהו לא באו עליהם אלא לאחר חורבן הבית

"ביום שיזועו שומרי הבית" - אלו משמורת כהונה ולוייה

"והתעותו אנשי החיל" - אלו הכהנים שהם גבורים בכח אמר ר' אבא בר כהנא כ"ב אלף לוים הניף אהרן ביום אחד אמר ר' חנינא המוראה הזה דבר קל הוא והכהן זורקה יותר משלשים אמה

"ובטלו הטוחנות" - אלו המשניות הגדולות משנת ר' עקיבא ומשנת ר' חייא ומשנת בר קפרא

"וחשכו הרואות" - שישתכח הגמרא מן הלב

"וסוגרו דלתים בשוק" - כגון דלתי נחושתא בן אלנתן שהיו פתוחין לרווחה

"בשפל קול הטחנה" - ע"י שלא נתעסקו בתורה אמר ר' שמואל נמשלו ישראל לטחינת הריחים מה ריחים אינן בטילות לא ביום ולא בלילה אף כאן (יהושע א) והגית בו יומם ולילה

"ויקום לקול הצפור" - זה נבוכדנצר הרשע אמר ר' לוי י"ח שנה היתה בת קול יוצאת ומפוצצת בפלטין נבוכדנצר עבדא בישא זיל אחריב ביתיה דמרך דבני מרך לא שמעין ליה

"וישחו כל בנות השיר" - (ישעיהו כד) בשיר לא ישתו יין

"גם מגבוה יראו" - מגבוה של עולם יתיירא וידאג לבו פן יעשה בו כאשר עשה בראשונים

"וחתחתים בדרך" - מתוך כך יבקש לו אותות ורמזים אם יצליח בדרך שילך כענין שנאמר (יחזקאל כא) כי עמד מלך בבל על אם הדרך לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים

"וינאץ השקד" - תצמח נבואת ירמיהו שנאמר (ירמיהו א) מקל שקד אני רואה אמר ר' אליעזר השקד הזה משעה שהוא מציץ עד גמר פירותיו כ"א יום כך מי"ז בתמוז עד ט' באב כ"א יום

"ויסתבל החגב" - זה צלמו של נבוכדנצר (דנייאל ג) רומיה אמין שתין פותייה אמין שית ואם אין עוביו שש אינו יכול לעמוד ואת אמרת אוקמיה בבקעת דורא אמר רב ביבי מעמידין אותו ונופל מעמידין אותו ונופל עד שהביאו כל זהב שבירושלים ושפכו דימוס על רגליו לקיים מה שנאמר (יחזקאל ז) וזהבם לנדה ולמס יהיה

"ותפר האביונה" - זו זכות אבות תופר משענת אבות שלכם ויהיה אביונה מלשון אב

"כי הולך האדם" - ישראל שנקרא צאן אדם אתם

"אל בית עולמו" - מבבל באו לבבל חזרו תרח אבי אברהם מעבר הנהר היה

"וסבבו בשוק הסופדים" - גלות יכניה קדמה לגלות צדקיה י"א שנה כשהגלה נבוכדצר את גלות צדקיהו בקולרין היו יוצאין גלות יכניה לקראת נבוכדצר על כרחן עם שאר בני העיר לקלסו שהוא גבור ומצליח והיו רואין את השבויים ושואלין אותם איש על קרובו מה נעשה בו והיו משיבין אותן (ירמיהו טו) אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב והיו מקלסין בידם אחת ובידם אחרת מספקין ומטפחין הספד על אחיהם ועל בניהם

"עד אשר לא ירתק חבל הכסף" - זו שלשלת יוחסין

"ותרוץ גולת הזהב" - אלו דברי תורה שנאמר (תהלים יט) הנחמדים מזהב

"ותשבר כד על המבוע" - כדו של ברוך בן נריה על מבועו של ירמיהוו ששניהם גלו לבבל ופסקו מלימודם בעוני הדרך תחלה גלו למצרים שהגלם יוחנן בן קרח וכשהחריב נבוכדנצר את מצרים הגלם לבבל

"ונרוץ הגלגל אל הבור" - זו בבל שהוא זוטא של עולם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישב העפר וגו'" - מבבל באו לבבל חזרו

"והרוח תשוב" - זו רוח הקדש שכיון שנסתלקה רוח הקדש גלו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבל הבלים" - אני רואה בעולם

"אמר הקוהלת" - מי שבו קבוצת החכמה

"הבל הבלים" - כל מה שנברא בששת ימי בראשית

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויותר שהיה קוהלת חכם" - ויותר ממה שנכתב בספר זה היה קוהלת חכם

"ואזן" - עשה אזנים לתורה כקופה זו שאין לה אזנים לאחוז בה ובא ועשה לה אזנים שתיקן עירובין לסייג שמירת שבת ותיקן נטילת ידים סייג לטהרה וגזר על השניות סייג לעריות

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בקש קוהלת" - נתן לבו וחזר על הדבר ומצאו

"דברי חפץ" - הלכה למשה מסיני

"וכתוב יושר" - זה תורה שבכתב והנביאים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דברי חכמים" - שעשו סייג לתורה בגזירות להרחיק את האדם מן העבירה כגון אכילת קדשים עד השחר והם אמרו עד חצות וקריאת שמע דערבית כמו כן

"כדרבנות" - מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה כך דבריהם מכוונים את האדם לדרכי חיים

"וכמשמרות נטועים" - מה מסמר זה קבוע אף דבריהם קבועים ומה נטיעה פרה ורבה אף דבריהם פרים ורבים למצוא בהם טעם

"בעלי אסופות" - מסמרים שיש להם גולגולת אסופה וגסה גרוס"ה בלע"ז כן פירשו דונש בן לברט

"נתנו מרועה אחד" - כל דבריהם דברי אלהים חיים הוא אמרן ורועה אחד נתנן משה מפי הגבורה

"וכמשמרות" - כתוב בשי"ן שהתורה בעשרים וארבעה ספרים וכמנין משמרות כהונה ולויה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויותר מהמה בני הזהר" - ויותר מיושר דברי אמת דברים הכתובים בספרים הנזכרים למעלה

"בני הזהר" - לשמור דברי חכמים ואם תאמר אם יש בהם צורך למה לא נכתבו

"עשות ספרים הרבה אין קץ" - אם באנו לכתוב לא הספקנו

"ולהג הרבה יגיעת בשר" - ואם לתת לב לגירסא חבילות יותר ממה שאין הלב משיג יגיעה היא לבריות שאין להשיג ואל יאמר הואיל ולא אוכל לגמור המלאכה למה אתחיל אך

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא" - מה שתוכל עשה ולבך לשמים

"ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם" - כי לדבר הזה נברא כל האדם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי את כל מעשה" - אשר אדם עושה יביא האלהים במשפט ולכך נקוד מעשה פתח והטעם למעלה לפי שאינו דבוק לשם

"על כל נעלם" - אפילו על השוגג

"אם טוב ואם רע" - אפילו נכשל במצוה כגון נותן צדקה לעני בפרהסיא סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם חסלת פירש"י קוהלת