מ"ג קהלת יב א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּזְכֹר֙ אֶת־בּ֣וֹרְאֶ֔יךָ בִּימֵ֖י בְּחוּרֹתֶ֑יךָ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָבֹ֙אוּ֙ יְמֵ֣י הָֽרָעָ֔ה וְהִגִּ֣יעוּ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר תֹּאמַ֔ר אֵֽין־לִ֥י בָהֶ֖ם חֵֽפֶץ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וזכור את בוראך" - תמן תנינן עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים וכולי וממקרא זה דרש וזכור את בוראך שתתן דין וחשבון לפניו וזכור את בורך קברך מקום עפר רמה ותולעה וזכור בארך באר שנבעת ממקורה היא טפה סרוחה של זרע ושל לובן "ימי הרעה" - ימי הזקנה והחלשות

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וזכור" - מצאנו נעורים עלומים זקונים כלם לשון זכרים רק בחורותיך יצא מן הדרך. וי"א שהם שתי לשונו' ויפרש (במדבר יא כח): "משר' משה מבחוריו" כמו מבחורותיו כי כל בחורים אם יסמכו לא ישתנו:

"ימי הרעה" - הם ימי הזקנה לזקן וימי החולי לכל הוא החולי שימות בו: