פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות קהלת


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חׇכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי כהחכם" - מי בעולם חשוב כאדם חכם

"ומי יודע פשר דבר" - פשרון של דבר כמו שמצינו בדנייאל מתוך חכמתו שהיה חכם ביראת שמים נתגלו לו רזי פשרין מי כמשה עושה פשרים בין ישראל לאביהם שבשמים

"ועוז פניו ישונא" - משאר הבריות עד (שמות לד) כי יראו מגשת אליו כי קרן עור פניו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


(א) מי כהחכם - יש מלה מושכת עצמה ואחרת עמה כמלת אל בקצפך תוכיחני, יחי ראובן ואל ימות, מתן בסתר יכפה אף, וכן ימצא אות מושך אחר כמו מאל אביך ויעזרך ואת שדי, הוא ומאת שדי והוא דבק עם הפסוק שלמעלה מידי אביר יעקב, כל זה בא לך מאל אביך והוא יעזרך לעולם, ואמר הגאון רב סעדי' ז"ל שענינו אשאל מאל אביך ויעזרך. ועל שני הפירושים צריכה תוספת מ"ם על את, וכן מישרים אהבוך ומישרים הוא תואר היין וכמוהו יתהלך במישרים וכן כיין הטוב הולך לדודי למישרים, וישוב אהבוך על העלמות הנזכרת בפסוק הראשון. וכן מי כהחכם ומי כיודע פשר דבר, ויתכן היות פירוש מי כהחכמה מי שהוא יודע פשר דבר. ומלת פשר ממשפחת ארמית. והענין למה יתעסקו בני אדם לחשוב חשבונות רבים שלא יועילו ואין מי שהוא על דרך ישרה כמו החכם, כי המבקש חכמה וידרוש לדעת פשר כל דבר מה חפץ יש בו ולמה כן. ויתכן היות פשר הפוך סופו בתוכו, מן כי לא פורש. וענין חכמת אדם תאיר פניו, תשים אור בפניו. והענין, תסיר כעס, כענין באור פני מלך חיים. וענין ועז פניו ישונא, סור עזות פנים ממנו כי החכמה תוליד הענוה, כי בהתגבר הנשמה על הרוח יסור הכעס ועזות המצח:

מ"ג קהלת · ח · א · >>