פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


(א) מי כהחכם - יש מלה מושכת עצמה ואחרת עמה כמלת אל בקצפך תוכיחני, יחי ראובן ואל ימות, מתן בסתר יכפה אף, וכן ימצא אות מושך אחר כמו מאל אביך ויעזרך ואת שדי, הוא ומאת שדי והוא דבק עם הפסוק שלמעלה מידי אביר יעקב, כל זה בא לך מאל אביך והוא יעזרך לעולם, ואמר הגאון רב סעדי' ז"ל שענינו אשאל מאל אביך ויעזרך. ועל שני הפירושים צריכה תוספת מ"ם על את, וכן מישרים אהבוך ומישרים הוא תואר היין וכמוהו יתהלך במישרים וכן כיין הטוב הולך לדודי למישרים, וישוב אהבוך על העלמות הנזכרת בפסוק הראשון. וכן מי כהחכם ומי כיודע פשר דבר, ויתכן היות פירוש מי כהחכמה מי שהוא יודע פשר דבר. ומלת פשר ממשפחת ארמית. והענין למה יתעסקו בני אדם לחשוב חשבונות רבים שלא יועילו ואין מי שהוא על דרך ישרה כמו החכם, כי המבקש חכמה וידרוש לדעת פשר כל דבר מה חפץ יש בו ולמה כן. ויתכן היות פשר הפוך סופו בתוכו, מן כי לא פורש. וענין חכמת אדם תאיר פניו, תשים אור בפניו. והענין, תסיר כעס, כענין באור פני מלך חיים. וענין ועז פניו ישונא, סור עזות פנים ממנו כי החכמה תוליד הענוה, כי בהתגבר הנשמה על הרוח יסור הכעס ועזות המצח:

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ב) אני - כאשר השלים להוכיח החכם שישמר מפח החשק שב להזהירו שלא ישען על חכמתו ויבזה מצות מלך מקומו בעבור היותו כסיל כנגדו, וענין אני אני אצוך או אזהירך על שנידברים שלא תמרה אותם האחד מה שיצא מפי המלך והשני מה שיצא מפיך גם אתה כנגד השם הנכבד והנורא כי המלך לא ינקה כל אשר ימרה את פיו ומלך האמת לא ינקה את אשר ישאאת שמו לשוא:

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ג) אל תבהל - תלך, ימצאנו בלשון הזאת ונדעה נרדפה, אל תרבו תדברו, ועיקרם ונדעה לרדוף אל תרבו לדבר, ויותר נכון הוא שיחסר שי"ן שהוא במקום אשר ויהיה כן ונדעה שנרדפהאל תרבו שתדברו וכן זאת מלת תלך אל תבהל מפניו ללכת או אל תבהל מפניו שתלך אל ימהר לבך שתחשוב שתוכל ללכת מפניו פני המלך פן תעמוד על דבר שהוא רע בעיניו כי כרצונויוכל לעשות לך:

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ד) באשר - בכל מקום שדבר המלך שם שלטון הוא עליך ואין מי יוכיחנו להצילך מידיו כי הכל יפחדו ממנו אם כן לבשר ודם אף כי למלך האמת שמלא כבודו מעלה ומטה:

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ה) שומר מצוה לא ידע דבר רע - כי לא יבא לו ברוב:

ועת ומשפט ידע לב חכם - יש מפרשים עת במקום הזה כמו חכמה ויאמרו כי כמוהו לעות את יעף דבר ביד איש עתי יודעי העתים יודעי בינה לעתי' וזה איננו נכון כי פירוש לעותאת יעף לשום לו עת והוא יעיר בבקר בבקר ואיש עתי שיהי' מזומן ללכת לאותה העת ולא יתעכב או יהיה פירושו שמנהגו ללכת בכל עת בשנה למדבר הנזכר וענינו כמו רגיל ויודעי בינהלעתים כבר פירשו רז"ל שהיו מחשבי עוברי השנים ויודעי' העתים הם אנשי המזלות, פי' אחר שומר מצוה לא ירצה לדעת דבר רע, וענין עת ומשפט דבק עם הפסוק שלאחריו:

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ו) כי לכל - ידע החכם כי לכל חפץ יש עת ולא יכנס להלחם עם איש שהשעה משחקת לו וענין כי רעת האדם אע"פ שידע כי עת לכל חפץ ולא ידע מתי תגיע העת וזו רעה רבה:

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ז) כי איננו - לא ידע מה יהיה ואם ידע ידע דברים על דרך כלל או נסיונות שנסה מי יגיד לו בפרט כאשר יהיו הדברים:

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ח) אין אדם - ואילו היו יודע מתי ימות מה יועילנו כי אין אדם שיש לו יכולת לכלוא את הרוח וזה הפסוק יורה שהרוח דומה לאסור בבית כלא כאשר החלתי בתחלת דברי:

ואין שלטון - לא תועיל המלכות למלך ולא הנשק המוכן למלחמה, ומשלחת כמו נשק וכמוהו וחיתי מעבור בשלח וענינו משלחת המלחמה, ויש מפרשים במלחמה מלחמת המתכונת השומרות הגוף עד עת קץ עם החלי הנכנס בגוף ואם תחלש המתכונת ימות בן אדם, ופירוש רשע רוב התנועה והנצוח כעניין והוא ישקיט ומי ירשיע, ובכל אשר יפנה ירשיע, ויש מפרשים שהוא ממון שרובו הוא מקובץ מרשע:

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ט) את כל זה - עודנו בענין להזהיר החכם שלא ימרה פי המלך והוא שאני ראיתי אחר שנתתי לבי עת ששלט האדם באדם כמוהו לרע לו יעשה רע לו וזה הענין דבק עם כי לכל חפץ ישעת ומשפט:

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

(י) ובכן - המפרשים השתבשו בפסוק הזה יש מפרש קבורים שמורים בארמונם, ויפרשו ובאו ויהלכו שיעשו רצונם, ויפרשו וישתכחו מתרגום וימצאו, ואחרים אמרו כי ובאו נעלמו כמו ובא השמש, גם זה איננו נכון כי לא ימצא זה הענין כי אם בשמש בעבור היותו הפך יצא וכן הוא אומר השמש יצא על הארץ. ומפרשים אמרו בא בשכרו שהוא כמוהו, ואיננו כן רק בא לו זה הדבר שלא ישולם לו בעבור שכרו. וכן טעו פייטנים רבים שיאמרו מאורה וישלימו קומי אורי כי בא אורך ודבריהם סותרין זה את זה אם לא ישלימו הפסוק וזה פירושו קומי אורי כי נעלם אורך הקדמון וזרח עליך כבוד ה'. וכן יפרש לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם. וזה פירוש הפסוק, ובכן כמו תרגום אז, והענין כשנתתי את לבי אז ראיתי רשעים ששלטו באדם והרעו להם מתו בלא יסורין, קבורים בקברם כעניין כי אין חרצובות למותם, ובאו לעולם שנית, והענין שיבואו בניהם ויעמדו במקומם ויעמוד זכרם. ואשר ממקום קדוש יהלכו, והענין כי הקדושים שימותו בלא בן וישתכחו בעיר שהיו שמה, והם אשר עשו כן – האמת, כמו כן בנות צלפחד דוברות, תמה איך נכרת זכר הצדיק ונשכח כל טוב שעשה והרשע מת בשלוה והניח בנים במקומו, גם זה הבל:

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יא) אשר - בעבור שלא נעשה דבר נקמה ותשלום ותגמול על מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם חפץ בנפשם לעשות רע כי סר הפחד מהם:

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יב) אשר חטא - כי יראו חוטא אחד יעשה רע מאת פעמים ומאריך לו האלהים אע"פ שידעו המבינים בבני אדם וגם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלהים ואם לא היה מהרה:

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יג) וטוב לא יהיה לרשע - באחריתו ויש מהם שלא יאריך ימים כצל ובעבור היות רשע לענינים רבים פירש שזה הרשע הוא אשר איננו ירא מלפני האלהים:

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יד) יש הבל - מתחלת זה הפסוק עד פסוק גם זו ראיתי חכמה הם ששה עשר פסוקי' בענין אחד דבקים גם זה הפסוק הוא מן הענין של מעלה יש צדיקי' שמגיע אליהם מה שהיה ראוילהגיע לרשעים על מעשיהם והפך הדבר וכאשר ראיתי זה אמרתי הכל הבל בין צדיק ורשע כענין ואני כמעט נטיו רגלי כי קנאתי בהוללים:

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

(טו) ושבחתי - אז שבחתי את השמחה כי אין טוב לאדם רק האכילה והשתיה ופירוש ילונו בעמלו ילוה עמו זה הדבר שישמח ויתענג:

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

(טז) כאשר - כמעט שבחתי את השמחה כאשר נתתי את לבי לדעת זה הענין ולמה יגיע לצדיק כמעשה הרשע עד נדדה שנתי מעיני ביום ובלילה ברוב המחשבות, וי"ו עיניו שב אל לבי:

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יז) וראיתי - קצות מעשה האלהים והבינותי עיקרם לכן זה המעשה הרע שנעשה תחת השמש לא אוכל להבינו בעבור שהוגיעו נפשם ועמלו חכמי האדם למצוא הענין ולמה זה ולאמצאו, ופירוש בשל כמו' בעבור וכן כי בשלי הסער הגדול ועל זה הענין צעק איוב הצדיק: