פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות קהלת


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמוֹצֶ֨א אֲנִ֜י מַ֣ר מִמָּ֗וֶת אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁר־הִ֨יא מְצוֹדִ֧ים וַחֲרָמִ֛ים לִבָּ֖הּ אֲסוּרִ֣ים יָדֶ֑יהָ ט֞וֹב לִפְנֵ֤י הָאֱלֹהִים֙ יִמָּלֵ֣ט מִמֶּ֔נָּה וְחוֹטֵ֖א יִלָּ֥כֶד בָּֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומוצא אני מר ממות" - שהיא קשה מעשרה דברים הקשים שנבראו בעולם כדאיתא בבבא בתרא בהשותפין ומוצא אני מר וקשה ממנה את האשה זו האפיקורוסות

"וחרמים לבה" - לשון מכמורת כמו (חבקוק א) יגורהו בחרמו יאספהו במכמרתו

"אסורים ידיה" - ומשהחזיקה באדם הרי הוא כנקשר בקשורי עבותות

"אסורים" - שם דבר של קשורים כמו (שופטים טו) וימסו אסוריו קשריו כן פירשו מנחם

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כו) "ומוצא" - מוצא החשק יעור עיני חכמים ויסלף מחשבותם ותתבלע חכמתם, ומלת מוצא פועל על משקל קורא ומוצא רוח מאוצרותיו מהבנין הכבד גם הוא פועל וראוי להיות מוציא ובא מלעיל בעבור היות הטעם באות הראשון במלת שאחריו, ומצודי' הוא מן ציד ומשקלו מרומים והוא מן הפעלי' שהעי"ן שלהם איננו שלם, וחרמים כענין רשת משטח חרמים כמוהו, והענין שאין לב האשה ומחשבותי' בכל רגע כי אם לשטוח חרמים לצודד נפשות וידיה כמו בית האסורי', וענין ילכד בה ברשתה ואמר כי המות היה טוב לחכם מהחשק:

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כו) עודנו עומד בויכוחו כי נסה בחכמה איך הוא תיקון הכל, ועל ראותו כי אין מה שלמד מרבותיו מספיק, היסב להשתקע בעצם בחכמה ובינה בכל החלקים שהזכיר. אמר עתה, אחר עשותי זאת ראיתי אחרי רואי, והנה דבר מטריד ומחטיא ואין כל החכמה מועלת להמלט ממנו. והיא האשה כי היא מר ממות אשר היא מצודים וחרמים לבה, הן תאוות לבה, בהמשך אחר תאוות משכבה או תאוות תכשיטיה ותאוות לבה בפרטים אין מספר, שהיא מצודים לצוד נפשו, הן בביטול תורה הן במכשולות אין מספר, בין ברבוי משגל יקרה פעם שלא במתכוין תבא עת נידתה עודנו עמה, או תטעה בחשבונה ויחטא בועלה, או יגע בה או יקח מידה כאשר לא טהורה היא, או יביט בבשרה במקום שדרכו להיות מכוסה, או אולי היה פקפוק בטבילתה, וכזה מינים ממינים שונים אין מספר לגדודם. זולת אשר למלא תאוות לבה בתכשיטיה ויתר תאוותיה לבלתי דקדק במשאו ומתנו להרבות לה ולא ירחק מעושק וכיוצא. ולא תאמר הלא לעומת זה היא עזר כנגדך, כמ"ש בתנא דבי אליהו (רבא פרק ט; יבמות סג א) איך היא עזר שאם מביא אדם חטים חטים כוסס, מביא פשתים פשתים לובש, אלא היא טוחנת ואופה וכו' וטוה הפשתים שתלבש, ובעוד שהיא עוסקת האדם עוסק בתורה, כי הלא אסורים ידיה מלעשות שום דבר, נמצא כי ההיזק יש בה ולא התועלת, ואין ענינה תלוי בחכמת התורה כי אם בכשרון, כי אשר הוא טוב לפני האלהים ימלט ממנה בל יפול במצודתה וחוטא ילכד בה, ואיך אמרת שהכל נתקן בחכמת התורה:

<< · מ"ג קהלת · ז · כו · >>