<< · מ"ג קהלת · ז · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י אָדָ֔ם אֵ֥ין צַדִּ֖יק בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂה־טּ֖וֹב וְלֹ֥א יֶחֱטָֽא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אדם אין צדיק בארץ" - לפיכך צריך לפשפש במעשיו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כ)" כי אדם" - חזר לבאר ענין אל תהי צדיק הרבה וענינו דע כי לא תוכל שלא תחטא כי אין אדם אשר לא יחטא בפועל או בדבור או במחשבה ככתוב בספר משלי בשבע התועבות לב חורש מחשבות און, וענין אשר יעשה טוב תמיד ולא יחטא לעולם

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כ) וגם העצה שלא תהי צדיק הרבה לא טובה היא, כי הלא למה בחרת בזה אם לא לבל תאבד בראותך יסורין באים עליך. ועל כן אם לא תהיה צדיק הרבה לא יבואו עליך, ואם יבואו תתלה בקצה אשמות. הנה גם כי תהיה צדיק מכל אשר בארץ לא תאבד ביסורין, כי הלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ואפילו בטוב לא יחטא באיזו פנייה בלתי טובה, ומה גם באשר לא טוב. ואם כן גם כי תהיה גדול מכל צדיק יש לך במה לתלות יסוריין ולא תאבד:

או יאמר החכמה תעוז וכו'. בהזכיר מאמרם ז"ל פרק ג' דנדרים (לב ב) וזה לשונם: החכמה וכו' זו תשובה ומעשים טובים מעשרה שליטים שתי עינים ושתי אזנים שתי ידים ושתי רגלים וראש הגויה ופה, ע"כ. ויהיה עניינם, כי אלה הם הדברים שלא יבצר משום עבירה להעשות בלתי אם על ידי אחד מאיברים אלו. אך הלב לא ימנה, כי מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה (קידושין מ א). וכונתם, שתשובה ומעשים טובים יגברו עליהם מלעשות רע. והנה אנחנו נינקוט מיהא שפירוש עשרה שליטים הם עשרה אברים הנזכרים, ונמשיך הכתובים בענין אחר. והנה בא ללמדנו עיקר גדל בתיקון ושלמות האדם. והיא מסקנת רבותינו ז"ל (קידושין מ ב) תלמוד גדול שמביא לידי מעשה. וכן אמרו שהעדר תלמוד מביא חטא אפילו כשאדם חושב שעושה מצוה, כעובדא דרבי עקיבא (שמחות סוף פרק ד) כי תחלת שמושו לפני חכמים היה שמצא מת מצוה והוליכו ארבע פרסאות על כתיפו עד בית הקברות, ואמרו לו חכמים בכל פסיעה שפכת דמים כי מת מצוה קנה מקומו, ומאז קבל על עצמו שלא לזוז מבין רגלי החכמים. וגם אמרו (קידושין ל ב) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. וכן אמרו (אבות ד יב) ששגגת תלמוד עולה זדון:

ונבא אל הענין. והוא, כי הנה האדם הוא עיר קטנה, והיצר הרע הוא מלך זקן, והאברים הם אנשים בה מעט (לקמן ט יד), ועשרה אברים אלו שהזכרנו שתי עינים וכו' הם שולטים על כלם, פועלים כל מעשה בפועל בחברת כלם. ואילו מצד היצר הרע אנשי חילו וידם תקיפה כי הם קדמו לו ליצר הטוב, ואין כח לבטל כחם ולתת כח ועוז לאדם להלחם בם לעבוד את ה', כי אם בחכמת התורה כמאמרם ז"ל אם פגע בך מנוול זה וכו'. וזה אומרו החכמה תעוז לאדם לעבוד את ה' מעשרה שליטים שכנגדו עם היות שהם קדמו ליצר הטוב ומושרשים מתחלתם עם היצר הרע. וזהו אשר היו בעיר הוא הגוף הנקרא עיר קטנה. כי הנה אין צדיק בארץ משולל חכמה אשר יעשה טוב ולא יחטא בטוב ההוא, כעובדא דרבי עקיבא שבטוב שעשה לגמול חסד עם המת חטא בה. הנה כי החכמה היא חכמת התורה תועיל לבלתי יחטא איש, כי אילו ידע הדין היא חכמה לא חטא, וקל וחומר הדברים אם בחשבו שעושה טוב חוטא בהעדר החכמה, מה גם עתה בבלתי חושב עשות מצוה:

<< · מ"ג קהלת · ז · כ · >>