מ"ג עמוס · ט · א · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רָאִיתִי אֶת אֲדֹנָי נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים וּבְצַעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם וְאַחֲרִיתָם בַּחֶרֶב אֶהֱרֹג לֹא יָנוּס לָהֶם נָס וְלֹא יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רָאִ֨יתִי אֶת־אֲדֹנָ֜י נִצָּ֣ב עַֽל־הַמִּזְבֵּ֗חַ וַיֹּ֩אמֶר֩ הַ֨ךְ הַכַּפְתּ֜וֹר וְיִרְעֲשׁ֣וּ הַסִּפִּ֗ים וּבְצַ֙עַם֙ בְּרֹ֣אשׁ כֻּלָּ֔ם וְאַחֲרִיתָ֖ם בַּחֶ֣רֶב אֶהֱרֹ֑ג לֹֽא־יָנ֤וּס לָהֶם֙ נָ֔ס וְלֹֽא־יִמָּלֵ֥ט לָהֶ֖ם פָּלִֽיט׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲמַר עָמוֹס נְבִיָא חֲזֵיתִי יַת יְקָרָא דַייָ אִסְתַּלֵק מִכְּרוּבָא וּשְׁרָא עַל מַדְבְּחָא וַאֲמַר אִם לֵית עַמָא בֵית יִשְׂרָאֵל תָּיְבִין לְאוֹרַיְתָא טְפֵי מְנַרְתָּא אִתְקְטֵיל מַלְכָּא יֹאשִׁיָה וְיֶחְרַב בֵּיתָא וְיִתְפַּגְרָן עֲזָרָתָא וּמָנֵי בֵית מַקְדְשָׁא בְּשִׁבְיָא יַהֲכוּן וּשְׁאָרֵיהוֹן בְּחַרְבָּא אֶקְטוֹל לָא יַעֲרוֹק לְהוֹן דַעֲרִיק וְלָא יִשְׁתֵּזֵיב לְהוֹן דְמִשְׁתֵּיזִיב:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נצב על המזבח" - מסתלק מכרובא למדבחא דרך יציאת חוץ על מזבח הזהב שהוא בהיכל והוא מעשר מסעות שנסעה שכינה

"הך הכפתור" - שהוא בראש הגג

"וירעשו הספים" - איסקופות הבית התחתונות כך יהרג המלך וירעדו השרים

"ובצעם בראש כולם" - כמו ופצעם וי"ת כפתור המנורה טפי מנרתא יתקטל מלכא יאשיהו וירעשו הסיפים ויחרב ביתא ויתפגרון עזרתא

"ובצעם בראש כולם" - ומאני מקדשא בשביא יהכון ובצעם כמו ממונם יגלה בראש כולם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הכפתור" - הוא המשקוף וקראו כפתור לפי שעושין בו ציורי כפתורים העגולים כעין תפוחים וכן בכפתורים ילינו (צפניה ב)

"וירעשו" - ענין תנועה חזקה

"הספים" - הם המזוזות כמו וסף השער (יחזקאל ט)

"ובצעם" - חמדת עשרם כמו בצע כסף (שופטים ה)

"ואחריתם" - כן יקראו הבנים והבנות כמו ולא לאחריתו (דנייאל י"א)

"ינוס" - ענין בריחה

"להם" - כמו מהם

"ימלט" - ענין השמטה

"פליט" - ענין שארית כמו פליט ושריד (איכה ב'

מצודת דוד

"ולא ימלט וגו'" - הוא כפל ענין במ"ש

"לא ינוס וגו'" - הרוצה להניס לא יוכל

"ואחריתם" - בניהם ובנותיהם אהרוג בחרב העכו"ם

"ובצעם" - חמדת עשרם יגלה בראש כולם כי עד שלא גלו הם בימי צדקיה הוציא נ"נ אוצרות בית ה' ואוצרות בית המלך כמ"ש (במלכים ב)

"הך הכפתור" - הכה את הכפתור הוא המשקוף ומהכאה ההיא ירעשו המזוזות ר"ל באבדן המלך יחרדו השרים ועל יאשיהו יאמר כי אחר שנהרג הוא הושפלה המלוכה ולא היה ביד השרים להמליך מלך מדעתם וכאשר המליכו את יהואחז הסירו מלך מצרים מן המלוכה ונתן עונש על הארץ כמ"ש (במלכים ב' כ"ג) ומאז לא המליכו מלך מדעתם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראיתי את ה' נצב על המזבח", כבר אמר (למעלה ג' י') כי ביום פקדי פשעי ישראל ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח, ובארתי כי הושע בן אלה רצה לבטל עבודת העגלים ובטל השומרים שהיו שומרים שלא יעלו ישראל לרגל וגדע קרנות המזבח, ועי"ז עמד מרד בין העם ונחלקו לשתי כתות, וזה היה סבה שהלשינו את הושע לפני מלך אשור ויעצרהו בבית כלא ויצר על שומרון ועי"ז הגלה אותם, וכמו שהתבאר אצלי בפי' הושע בכ"מ וצייר שדבר זה היה בהשגחת ה', כאילו ה' נצב על מזבח שבבית אל, "ויאמר הך הכפתור" הוא משקוף בית המזבח שהיה עליו כמין כפתור, ועי"ז "ירעשו הספים" ונהרס בית המזבח והוא עצמו מ"ש ונגדעו קרנות המזבח, "ובצעם בראש כולם" עי"ז נבצעו כולם ונתחלקו לכתות שונות, וזה היה בראש ר"ל ראשית מפלתם, כי "אחריתם" אחרית המהומה יהיה שאהרוג אותם בחרב ע"י מלך אשור, "לא ינוס להם נס" שלא ינצלו ע"י ניסה, וגם מי "שיפלט" מחרב אויב "לא ימלט" כי תשיגהו החרב אח"כ כמו שמפרש:

ביאור המילות

"הכפתור". הוא המשקוף שהיה עשוי בצורת כפתור.

"ובצעם" צווי, כמו ובצעם. והוא מענין חילוק וחיתוך, כמו בעד השלח יפלו לא יבצעו (יואל ב' ח'), חתוך כולם לשנים בראשם:

"נס, פליט". הפליט הוא הנצול מן החרב, ויצוייר שנצול שלא ע"י ניסה, שלקחו האויב בשבי וכדומה, ועי' (עובדיה א' י"ד):
 

מ"ג עמוס · ט · א · >>