פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עמוס


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה [ונשקעה] כיאור מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַעַל זֹאת לֹא תִרְגַּז הָאָרֶץ וְאָבַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ וְעָלְתָה כָאֹר כֻּלָּהּ וְנִגְרְשָׁה ונשקה [וְנִשְׁקְעָה] כִּיאוֹר מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֤עַל זֹאת֙ לֹא־תִרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וְאָבַ֖ל כׇּל־יוֹשֵׁ֣ב בָּ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כָאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְנִגְרְשָׁ֥ה ונשקה וְנִשְׁקְעָ֖ה כִּיא֥וֹר מִצְרָֽיִם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

הַעַל דָא לָא תֶחֱרוֹב אַרְעָא וְיִצְדֵי כָּל דְיָתֵיב בָּהּ וְיִסַק עֲלָהּ מְלַךְ בְּמַשְׁרְיָתֵיהּ דְסַגִי כְּמֵי נַהֲרָא וִיַחֲפִנָהּ כּוּלָהּ וִיתָרֵךְ יַת יַתְבָהָא וְתִשְׁתְּקַע כִּנְהַר מִצְרַיִם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העל זאת לא תרגז הארץ" - וכי אין עון זה כדאי שתחרב עליו הארץ

"ועלתה כאור כלה" - ובמקום אחר הוא אומר ועלתה כיאור כלה (לקמן ט) וי"ת שניהם בשוה ויסק עלה מלך במשריתיה דסגיאין כמו נהרא ויחפינין כולה וקשה בעיני לפרש כאור כמו כיאור ויש לפרש כמו (איוב לז) יפיץ ענן אורו על כפים כסה אור (שם לו) ועלתה כענן גשם כולה אפילה וחשיכה

"ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים" - נילוס עולה אחת למ' שנה ומשקה את הארץ וכשהוא עולה מעלה רפש וטיט על שפתו וכשחוזר מהשקות חוזר על גדותיו ומימיו מצטללין והוא קרוי שיקוע שהטיט העוכר את מימיו נשקע ונגרש כמו (ישעיהו כז) ויגרשו מימיו רפש וטיט אף הארץ תקיא רשעים שבתוכה ואחר כך תנוח

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"העל זאת", ר"ל איך אשכח מעשיהם והלא גם אם ארצה לשכוח, "הארץ" עצמה "תרגז ממקומה" לבלוע יושביה עד "שיאכל כל יושבי בה", כי עת יקלקלו סדר הנימוס והנהגה בין אדם לאדם בהשחתה כזו תנקום הטבע בעצמה לכלות יושביה, והחוזה במליצתו צייר הפורעניות שיבא עליהם בשלשה ציורים מליציים,

  • א) ברוגז ורעש הארץ,
  • ב) ביאור השוטף ומכסה את הארץ, ולקח הציור מיאור נילוס המכסה את האדמה והוא נתגדל ע"י הגשמים היורדים על הרי ארץ כוש (אביסיניאן) שהאדים העולים בארץ מצרים נגרשים אל הרי כוש ושם ישטפו מים מן ההרים וישובו ויכסו את מצרים, שעז"א "ועלתה כאור כולה", קורא היאור אור ע"ש הגשמים הבאים מן האויר, ובעת עליית היאור יגרשו מימיו רפש וטיט עד שישקעו ואז ינוחו המים, והנמשל שתחלה התהוה מרד נגד מלכם הושע בן אלה כמו שבארתי בהושע בכ"מ, וזה משל רעש הארץ שבא מתוכו, והמורדים הלשינו למלך אשור שקשר עליו הושע ושלח מלאכים אל סוא מלך מצרים, וזה משל אור המטר היוצא מן הארץ לכוש, ועי"ז בא עליהם מלך אשור כנחל שוטף כמ"ש הנני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור וכו', ויגרש רפש וטיט ושטף את הארץ, ואז נשקעה ע"י שהגלה יושביה, כמו שהמליץ ביחזקאל סי' ל"ב אז אשקיע מימיהם וכו' על שלא נמצא שם רגל אדם ובהמה, ע"י שוממות הארץ וחורבנה.


ביאור המילות

"כאור". היו"ד נעלמת כמו כיאור, ושם יאור משתתף עם אור שבא על הגשם כמ"ש (ישעיה ה' ל') ע"ש שיורד מן האויר:

"ונגרשה", כמו ויגרשו מימיו רפש וטיט (ישעיה נ"ז), "ואח"כ השקיעה", כמ"ש אז אשקיע מימיהם (יחזקאל ל"ב) שנבא על יאור מצרים:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונגרשה ונשקעה" - המים השוטפים יגרשו רפש וטיט ואח"ז יהיה נשקע הרפש והטיט לרדת אל קרקעית המים כמו יאור מצרים שבעת שמתגבר ועולה מעלה רפש וטיט ואח"ז שוקטים למטה ר"ל מהדין להשמיד הרשעים מן הארץ ואח"ז תהיה ההרוחה

"ועלתה כאור" - ר"ל דין הוא שתעלה המים על כלה כמו היאור המכסה כל הארץ בצאתו להשקות השדות

"העל זאת" - וכי על מעשה כזאת לא תרעד הארץ ולא תשחת כל היושבים בה

מצודת ציון

"תרגז" - ענין תנועת הרעדה

"ואבל" - ענין השחתה כמו אבלה אדמה (יואל א')

"כאור" - כמו כיאור הוא הנילוס ונפלה היו"ד

"ונגרשה" - מל' גרושין ותנודה

"ונשקעה" - ענין נפילת הדבר בעומק כמו אז אשקיע מימיהם (יחזקאל לב)

<< · מ"ג עמוס · ח · ח · >>