פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עמוס


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר אֲמַצְיָה֙ אֶל־עָמ֔וֹס חֹזֶ֕ה לֵ֥ךְ בְּרַח־לְךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וֶאֱכׇל־שָׁ֣ם לֶ֔חֶם וְשָׁ֖ם תִּנָּבֵֽא׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר אֲמַצְיָה לְעָמוֹס נְבִיָא אֲתָא אֱזֵל לָךְ לְאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה וֶאֱכוּל תַּמָן לַחְמָא וְתַמָן תִּתְנַבֵּי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חוזה" - אתה שמתנבא עתידות

"לך ברח לך אל ארץ יהודה" - ששם מקדשו של הקב"ה שאתה מתנבא בשמו

"ואכל שם לחם" - לשון בזיון אמר לו שם יתנו לך פתיתי לחם בשכר שתתנבא להם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר אמציה", כאשר ראה כי לא יכול להרגו ע"י המלך רצה להפחידהו שיברח מן הארץ, ואמר לו "חוזה לך ברח לך אל ארץ יהודה" כי בכאן אתה בסכנה שלא יהרגך המלך, וחוץ מזה לא תפעל פה מאומה בנבואתך, שאם אתה מתנבא כדי שתאכל לחם ע"י נבואתך, הן "שם תאכל לחם", כי שם יחזיקו ידי הנביאים בלחם לא פה, ואם תנבא בעבור הנבואה עצמה להוכיח את העם ולהחזירם למוטב, גם זה לא תשיג פה, רק בארץ יהודה "שם תנבא", ר"ל שם יניחו אותך לנבאות וישמעו לקולך לא פה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושם תנבא" - ר"ל שם תקבל שכר על הנבואה שאתה מתנבא רעה על מלכות אפרים כי לאויבים המה לו

"ואכל שם לחם" - שם יפרנסו אותך

"חוזה" - ר"ל אתה הוא חוזה מה תעשה פה ברח לך אל ארץ יהודה כי שם מקדש ה' מקום הנבואה

מצודת ציון

"חוזה" - רואה ונביא

<< · מ"ג עמוס · ז · יב · >>