מצודות על עמוס ז
<< · מצודות על עמוס · ז · >>
פסוק א
מצודת דוד
"והנה לקש" - נדמה לי כאלו אחר שנגזז ונקצר העשב למאכל בהמות המלך הצמיחה וגדלה הלקש הוא עשב המאוחר
"יוצר גובי" - שבורא ארבה בתחלת צמיחת העשב המאוחר
"כה הראני" - במראה הנבואה
מצודת ציון
"יוצר" - בורא
"גובי" - ארבה כי ויעל הארבה (שמות ט') ת"א גובא וכן כגוב גובי (נחום ג')
"הלקש" - כן יקרא העשב המאוחר כמו שנקרא מטר המאוחר בשם מלקוש
"גזי" - מל' גזיזה וקצירהפסוק ב
מצודת דוד
"ואמר" - אמרתי בתפלה לה' סלח נא עון ישראל ולא תענשם בהבאת הארבה כי מי יקום את יעקב לעמוד על עמדו לכלכלו ברעב כי הוא קטן ואין בו כח ויכולת לכלכל את עצמו למצוא די ספוקו וכל העכו"ם שונאים אותו ולא יאבו לכלכלו וימות א"כ ברעב
"והיה אם כלה לאכול" - כי ראה במראה הנבואה כאלו הארבה אכל כל העשב וכאשר כלה לאכול את הכל הבין אז שהמקום מייעד להביא הארבה לכלות הכלפסוק ג
מצודת דוד
"נחם ה'" - והנה נתחרט ה' על הגזירה הזאת ואמר שלא תהיה עוד
מצודת ציון
"נחם" - ענין הפוך מחשבהפסוק ד
מצודת דוד
"ותאכל" - נדמה לי כאלו שרפה והובישה את מי התהום וכאלו שרפה את צמח קבוצת השדות
"קורא לריב באש וגו'" - ה' היה קורא למלאכי מרום שהם יריבו עם ישראל בהבאת אש ר"ל להביא עליהם חום רב שורף כאש
מצודת ציון
"תהום" - עומק המים
"רבה" - גדולה בעומק
"החלק" - כן יקרא השדה וכן חלקה אחת תמטר (לעיל ד')פסוק ה
מצודת דוד
"חדל נא" - מנע נא את הגזירה ההיא כי מי יקום את יעקב לעמוד על עמדו לכלכלו ברעב כי הוא קטן ואין בו יכולת לכלכל עצמו
מצודת ציון
"חדל" - ענין מניעהפסוק ו
מצודת דוד
"גם היא" - גם הגזרה ההיא לא תהיהפסוק ז
מצודת דוד
"ובידו" - ביד המקום היה קו המשקולת
"על חומת אנך" - על החומה שבונין אותה בקו המשקולת
מצודת ציון
"אנך" - כן יקרא קו הבנין ובו משקולת הבדיל וע"י מיישר הבנאי בנין החומה ואנך הוא בדיל בל' ערביפסוק ח
מצודת דוד
"שם אנך וגו'" - ר"ל אשפוט אותם בקו משקולת של שורת הדין כפי הגמול ולא אוסיף עוד לעבור על פשעם למחול אותם
"מה אתה רואה" - לא שאל לו על המראות הראשונות לפי שהיו מבוארים מעצמם ולא הוצרך לבארו אבל במראה ההיא הוצרך לבארו לכן שאלו
מצודת ציון
"עבור" - מל' העברהפסוק ט
מצודת דוד
"וקמתי" - אקום על בית ירבעם להפרע ממנו בחרב ועל זכריה בנו יאמר שהרגו שלום בן יבש כמ"ש (במלכים ב ט"ו)
"ומקדשי" - הארמונות החזקות של ישראל יהיו לחרבה
"ונשמו" - הבמות שהעמידו לעכו"ם יהיו שוממין כי מגודל הצרות אין מי יבוא אליהם
מצודת ציון
"ונשמו" - מל' שממון
"במות" - מלשון במה ומזבח
"ישחק" - כמו יצחק ויתכן שאמר ישחק לרמז שהבמות יהיו לשחוק וללעג
"ומקדשי" - ענין ארמון משגב וכן למטה מקדש מלך הוא וכמו והיה למקדש (ישעיהו ח')
"יחרבו" - מל' חורבןפסוק י
מצודת דוד
"לא תוכל הארץ" - עם הארץ לא תוכל לסבול את כל דבריו מה שמאיים בשממון וחורבן כאומר הואיל וגם נפש העם מרה עליו א"כ תוכל לעשות בו משפט חרוץ כי גם יד העם יהיה עמך
"בקרב בית ישראל" - ר"ל בפרסום רב במעמד כולם
"קשר עליך עמוס" - ר"ל מדבר דברים המביאים קשר למרוד בך ולהרגך כי כשישמעו שונאיו שהנביא מייעד עליו החרב יתעוררו להרגו בדבר ה'
מצודת ציון
"כהן" - ר"ל כהן הבעל וכומר לעכו"ם
"קשר" - ענין אגודת מרד כמו ויהי הקשר אמיץ (ש"ב שמואל ב' טז)
"להכיל" - לסבול כמו נלאיתי הכיל (ירמיהו ו')פסוק יא
מצודת דוד
"וישראל גלה יגלה" - גם בזה כחש כי לא אמר כן עד לבסוף
"בחרב ימות ירבעם" - באמת כחש לו כי הוא אמר על בית ירבעם והוא זכריה בנופסוק יב
מצודת דוד
"ושם תנבא" - ר"ל שם תקבל שכר על הנבואה שאתה מתנבא רעה על מלכות אפרים כי לאויבים המה לו
"ואכל שם לחם" - שם יפרנסו אותך
"חוזה" - ר"ל אתה הוא חוזה מה תעשה פה ברח לך אל ארץ יהודה כי שם מקדש ה' מקום הנבואה
מצודת ציון
"חוזה" - רואה ונביאפסוק יג
מצודת דוד
"ובית ממלכה הוא" - ר"ל הממלכה מוחזקת ביד המלך מכמה דורות וידו תקיפה להכותך נפש
"ובית אל" - אבל בבית אל לא תוסיף עוד להנבא כזאת כי פה הוא ארמון מלך הארץ ההיא ופן אנשיו ימיתוך בשמעם שאתה מתנבא כזאת
מצודת ציון
"מקדש" - ארמון משגבפסוק יד
מצודת דוד
"כי בוקר אנכי" - אני בעל בקר ואינני צריך לשכר ואני כל היום מערבב שקמים עם דברים אחרים למאכל הבקרים ואין אני עוסק בהכנת הנבואה ולמודה
"ולא בן נביא אנכי" - וכאומר ולא ראיתי ג"כ מאבי קבלת שכר נבואה והוא ענין מליצה והרחבה
"לא נביא אנכי" - ר"ל אני לא הכנתי עצמי לנבואה ולא נתעסקתי בלמודה לשתחשוב שאני מקבל שכר על הנבואה ובעבור השכר הכנתי עצמי לה
מצודת ציון
"בוקר" - מל' בקר
"ובולס" - ענין בלילה וערבוב ובדרז"ל שכן עני אוכל פתו מעיסה בלוסה (שבת עו)
"שקמים" - שם מין ממיני התאנים וכן ושקמותם בחנמל (תהלים ע"ח)פסוק טו
מצודת דוד
"ויקחני ה'" - אבל מבלי הכנה לקחני ה' ממה שהייתי הולך אחר הצאן לרעות אותם וצוה אותי ללכת ולנבאותפסוק טז
מצודת דוד
"ועתה" - כאומר הואיל ואין לי צורך אל שכר הנבואה עתה שמע דבר ה' עם כי אין מקום לקבל ממך שכר על הנבואה ההיא
מצודת ציון
"תטיף" - הוא מל' נטיפה והזלה ומושאל מענין הדבור וכן הטף אל דרום (יחזקאל כ"א)פסוק יז
מצודת דוד
"וישראל וגו'" - ר"ל כמו שכחשת לדבר בשמי הנה באמת כן יהיה וכן יקום
"על אדמה וגו'" - בארץ העכו"ם
"בחבל תחלק" - בקו המדה תחולק בין העכו"ם
"בעיר תזנה" - אשר חזקתה ברצון משא"כ בשדה
מצודת ציון
"בחבל" - קו המדה
<< · מצודות על עמוס · ז · >>