מ"ג עמוס ו ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּנַפְשׁוֹ נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מְתָאֵב אָנֹכִי אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב וְאַרְמְנֹתָיו שָׂנֵאתִי וְהִסְגַּרְתִּי עִיר וּמְלֹאָהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נִשְׁבַּע֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה בְּנַפְשׁ֗וֹ נְאֻם־יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֔וֹת מְתָאֵ֤ב אָנֹכִי֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַעֲקֹ֔ב וְאַרְמְנֹתָ֖יו שָׂנֵ֑אתִי וְהִסְגַּרְתִּ֖י עִ֥יר וּמְלֹאָֽהּ׃
תרגום יונתן
רש"י
"מתאב" - כמו מתעב וכן תירגם יונתן מנבל אנא ית בית מקדשא רבותיה דיעקב שהמקדש נקרא גאון עוזם שנאמר הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם (יחזקאל כד)
"עיר ומלואה" - ירושלים ויושביהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מתאב" - ענין תאוה כמו תאבתי לישועתך (תהלים קי"ט)
"גאון" - כן יקרא בה"מ וכן וצבי עדיו לגאון שמהו (יחזקאל ז')
"והסגרתי" - ענין מסירה כמו להסגיר לאדום (לעיל א)
מצודת דוד
"וארמנותיו" - אבל ארמנות יעקב מקום שמתענגים שם אותם שנאתי ולכן אמסר ביד האויב העיר והדברים הממלאים את העיר וגם בה"מ בכללם עם כי אהובה לי הואיל ותחרב העיר מה לי בבה"מ
"בנפשו" - ר"ל בעצמו
"מתאב" - באמת אני אוהב את גאון יעקב זה בה"מ כמ"ש את גאון יעקב אשר אהב סלה (תהלים מז)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בנפשו", ברצונו. כמו ולא תגעל נפשי אתכם, ומצאנו נשבע ה' בימינו, בקדשו, בשמו הגדול, בי נשבעתי, בגאון יעקב:
"מתאב". הפך הנה תאבתי לפקודיך, כמו משרש, מסקל.
"וגאון יעקב" הוא הבהמ"ק שתחלה אבה בו ועתה בלתי אובה, "וארמנותיו" שונא מתחלתו: