פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עמוס


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֛ן עַתָּ֥ה יִגְל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ גֹּלִ֑ים וְסָ֖ר מִרְזַ֥ח סְרוּחִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּכֵן כְּעַן יִגְלָן בְּרֵישׁ גָלָן וְיֶעְדוּן מִנְהוֹן מַרְזְחִין וּמַכִּיכִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וסר מרזח סרוחים" - ויבטלון משתאות המגודלים וגסי הרוח מרזחות לשון משתאות בסיפרי בפרשת וישב ישראל בשיטים מצאתי וחזרו לעשות להם מרזחים והיו קוראים להם ואוכלים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן עתה יגלו בראש גולים", כל הדברים האלה היו סבה "שיגלו עתה", בזמן קדום, ולא נתאחר גלותם אל זמן העתיד, עד שהם הלכו בראש גולים שהם היו הגולים ראשונה לפני האומות מפני שהאומות שמו על לב את צרת אחיהם וחשבו מחשבות לנדות ולהרחיק את יום רע, "וסר מרזח סרוחים" שע"י שהגלו מארצם סר וחדל המרזח והמשתה שעשו אל הסרוחים, היינו אל הזונות הסרוחות שבעבורם היו עושים מרזח ומשתה בכל יום, עתה יסור המרזח הזה:


ביאור המילות

"מרזח". הושאל מן המשתה שהיו רגילים לעשות אחרי קבור המת לנחם את האבל (כמו אל תבא בית מרזח, ירמיה ט"ז) אל משתה שהיו עושים להסרוחים והנבאשים אשר על ערשותם, שגם במת יש הבאשת המת:

"וסר", ר"ל שיסור ויפסק:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וסר מרזח סרוחים" - אז יסיר מהם המשתאות הגדולות העודפות מהשיעור הראוי או אז יסור אליהם אבלות גדולות ועודפות בשיעור

"לכן" - הואיל וכן עשו לכן עתה בזמן קרוב יגלו בראש גולים ר"ל במבחר הגולים בבזיון רב (וכי כמו בדברים טובים יאמר לשון ראש ומבחר על הטוב שבכולן כן בדברים רעים יאמר לשון ראש ומבחר על הרע שבכולן)

מצודת ציון

"בראש" - ענין מובחר

"וסר" - מל' הסרה

"מרזח" - כן יקראו המשתאות ובספרי בפרשת וישב ישראל בשטים יש וחזרו לעשות מרזחים והיו קוראים להם ואוכלים או הוא ענין אבל וכן אל תבוא בית מרזח (ירמיהו טו)וארז"ל בית אבל

"סרוחים" - ענין עודף ויתרון

<< · מ"ג עמוס · ו · ז · >>