פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עמוס


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑ם וְאֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

דְשָׁכְבִין עַל עַרְסָן דִמְכַבְּשָׁן בְּשֵׁן דְפִיל וְעוּמְקִין עַל עַרְסֵיהוֹן וְאָכְלִין פַּטִימִין מֵעָנָא וְעֶגְלִין מִגוֹ רְבַקָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וסרוחים על ערשותם" - משתטחין ומאריכין עצמם על ערסותם ורבותינו פי' מחליפין נשותיהם זה לזה ומסריחין ערסותיהן בשכבת זרע שאינה שלהם

"כרים" - כבשים

"מרבק" - מקום כנוס העגלים ובלע"ז קופל"א

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"השוכבים על מטות שן", המטה עשויה לנטות עליה בין ביום ובין בלילה, והערש הוא מיוחד למשכב נשים וקטנים וחולים ומעונגים בלילה, הם שכבו על מטות שן, "ועל ערשותם" המיוחד למשכבי אשה שוכבים "סרוחים" היינו זונות סרוחות המסריחים בשכבת זרע, וכמ"ש חז"ל שמסריחים את ערשותם בש"ז שאינו שלהם, והם יתפנקו במאכלות ערבים זוללים וסובאים עם הזונות שלהם, "שאוכלים את הכרים מצאן" היינו צאן השמנות, ואת "עגלים" שלוקחים "מתוך מרבק" ששם העגלים מפוטמים ושמנים:


ביאור המילות

"מטות, ערשותם". התבאר למעלה (ג' י"ב) שהערש מיוחד למשכב הנשים:

"וסרוחים", שם מלשון הבאשה כמו נסרחה חכמתם, זונות וזכרים מיוחדים לזימה שוכבים על ערשותם:
"כרים", כן נקראו צאן השמנים:
"ומרבק" מקום שמפטמים בו העגלים עד יתראו כבקר, וכן עגל מרבק (ש"א כ"ט) ובדברי חז"ל הכניסה לרבקה ודשה:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כרים מצאן" - מן הצאן יבררו את הכרים לאכילתם

"מתוך מרבק" - ממקום שנתפטמו שמה

"וסרוחים" - על מטותם פרשו סדינים ארוכים ורחבים עודפים באורך וברוחב על המטה לכבוד ולתפארת

"השוכבים" - הם המתענגים לשכוב על מטות שן

מצודת ציון

"שן" - הוא שן הפיל

"וסרוחים" - ענין עודף ויתרון וכן סרוחי טבולים (יחזקאל כג)

"ערשותם" - מטתם כמו ערש יצועי (תהלים קלב)

"כרים" - כבשים שמנים וכן שלחו כר (ישעיהו טז)

"מרבק" - הוא הדיר שמפטמים שם העגלים וכן ולאשה עגל מרבק (ש"א שמואל א כח)

<< · מ"ג עמוס · ו · ד · >>