מ"ג עמוס ב טו


<< · מ"ג עמוס · ב · טו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְתֹפֵשׂ הַקֶּשֶׁת לֹא יַעֲמֹד וְקַל בְּרַגְלָיו לֹא יְמַלֵּט וְרֹכֵב הַסּוּס לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְתֹפֵ֤שׂ הַקֶּ֙שֶׁת֙ לֹ֣א יַעֲמֹ֔ד וְקַ֥ל בְּרַגְלָ֖יו לֹ֣א יְמַלֵּ֑ט וְרֹכֵ֣ב הַסּ֔וּס לֹ֥א יְמַלֵּ֖ט נַפְשֽׁוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲחִיד קַשְׁתָּא לָא יְקוּם וּדְקַלִיל בְּרִגְלֵיה לָא יִשְׁתֵּיזֵיב וּרְכִיב סוּסַיָא לָא יְשֵׁיזֵיב נַפְשֵׁיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וקל ברגליו לא ימלט" - את נפשו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ותופש" - ענין אחיזה 

מצודת דוד

"לא ימלט נפשו" - ע"י מרוצת הסוס

"לא יעמוד" - רצה לומר לא יעמוד על עמדו בקשרי המלחמה כי ירך לבבו וינוס לנפשו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותופש", והגם שלפעמים יעמדו המורים בקשת לעכב בפני האויב מעט זמן עד שבתוך כך ינוס הקל ברגליו, אבל עתה "תופש הקשת לא יעמד" כלל רק יברח תכף, ועי"כ "קל ברגליו לא ימלט", ר"ל שהתופש קשת לא ימלט ע"י עמידתו נגד האויב את הקל ברגליו, שיהיה לו זמן לברוח, כי לא יעמוד כלל. וגם "רוכב הסוס לא ימלט נפשו", הגם שלהם הניסה קלה יותר:

ביאור המילות

"לא ימלט", לדעת המפרשים ר"ל לא ימלט נפשו, וא"כ חסר הפעול. וגם הוא מיותר, ולפ"ד הוא פעל יוצא ומוסב על תופש הקשת שהוא לא ימלט את הקל ברגליו:
 

<< · מ"ג עמוס · ב · טו · >>