פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עמוס


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמַר יְהוָה מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלַ‍ִם יִתֵּן קוֹלוֹ וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהֹוָה֙ מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֔ג וּמִירוּשָׁלַ֖‍ִם יִתֵּ֣ן קוֹל֑וֹ וְאָֽבְלוּ֙ נְא֣וֹת הָרֹעִ֔ים וְיָבֵ֖שׁ רֹ֥אשׁ הַכַּרְמֶֽל׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר יְיָ מִצִיוֹן יִכְלֵי וּמִירוּשְׁלֵם יָרִים מֵימְרֵיהּ וְיִצְדוּן מָדוֹרֵי מַלְכַיָא וְיֶחֱרַב תְּקוֹף כְּרַכֵּיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מציון ישאג" - מבית קדשי הקדשים הדיבור יוצא

"ואבלו נאות הרועים" - ויצדון מדורי מלכיא ויחרוב תקיף כרכיהון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר" כבר פירשתי ששיעור הכתוב "אשר חזה ויאמר שנתים לפני הרעש", אז נבא על הרעש, "שה' ישאג מציון", כי הרעש התחיל מציון ושם היה שאגה גדולה, "ומירושלים" העיר "יתן קולו" שהוא קטן משאגה, כי הרעש התפשט מציון לירושלים ומשם לכל ערי א"י ונתן קולו קול עוז, שהוא קול הרעש אשר הרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון, זה נבואה אחת שנבא קודם בואה. נבואה ב' הודיע כי יהיה שנת בצורת עד כי "יאבלו נאות הרועים" כי לא יהיה מרעה לבהמות, "ויבש ראש הכרמל" ששם מלא תבואה לחה תמיד. כ"ז נבא שתי שנים קודם ונתקיימה נבואתו והוחזק לנביא נאמן:


ביאור המילות

"ישאג". יתן קול, התבאר (יואל ד' ט"ז):

"ראש הכרמל". מובחר הכרמל, וכרמל שם לשדי תבואה הלחים והמלאים וטובים:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ראש הכרמל" - מיטב הכרמל

"ואבלו" - מקול שאגתו ישחתו מדורי הרועים הם היכלי מלכי העכו"ם

"ומירושלים וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"מציון ישאג" - ר"ל ממקום שכנו ישאג לאיים ולהחריד

מצודת ציון

"ואבלו" - ענין השחתה כמו אבלה אדמה (יואל א)

"נאות" - מדור

"ראש" - ענין מיטב כמו ראשית גבורתם (ירמיהו מט)

"הכרמל" - הוא שם כולל למקום שדות וכרמים וכן הדר הכרמל (ישעיהו לה)

<< · מ"ג עמוס · א · ב · >>