מ"ג עזרא ט ט
<< · מ"ג עזרא ט · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ וַיַּט עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת לָנוּ מִחְיָה לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבֹתָיו וְלָתֶת לָנוּ גָדֵר בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־עֲבָדִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וּ֨בְעַבְדֻ֔תֵנוּ לֹ֥א עֲזָבָ֖נוּ אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽיַּט־עָלֵ֣ינוּ חֶ֡סֶד לִפְנֵי֩ מַלְכֵ֨י פָרַ֜ס לָֽתֶת־לָ֣נוּ מִֽחְיָ֗ה לְרוֹמֵ֞ם אֶת־בֵּ֤ית אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ וּלְהַעֲמִ֣יד אֶת־חׇרְבֹתָ֔יו וְלָֽתֶת־לָ֣נוּ גָדֵ֔ר בִּֽיהוּדָ֖ה וּבִירוּשָׁלִָֽם׃
רש"י (כל הפרק)
"כי עבדים אנחנו" - לדריוש מלך פרס
"לא עזבנו" - לא עזב אותנו
"ויט" - לשון מפעל כמו מטה הטה עלינו חסדו
"גדר" - שהיו גודרין גדר לשמור מצותיומלבי"ם (כל הפרק)
(ט) "כי", מפרש כי "אנו" עדיין "עבדים" למלכי פרס "ובעבדותנו לא עזבנו" וכו' כי הגאולה הזו אינה גאולה גמורה רק ברשות מלכי פרס והיה בדרך חנינה מה', א] "לתת לנו מחי'", ב] "לרומם את בית אלהינו" מה שנתן פקודה לבנות המקדש, ג] "להעמיד" ר"ל להעמיד הבנין שלא יחרב ע"י צרי יהודה ובנימין שכתבו שטנה על הבנין," ולתת לנו גדר", שנוכל להיות מופרדים מן העכו"ם כדבר המוגדר בגדר בפ"ע, כי הי' להם פחה וראשים בפ"ע ושופטים מיוחדים עד שהיו שם לעם מיוחד: