מ"ג עזרא ה ז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פתגמא שלחו עלוהי וכדנה כתיב בגוה לדריוש מלכא שלמא כלא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פִּתְגָמָא שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי וְכִדְנָה כְּתִיב בְּגַוֵּהּ לְדָרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שְׁלָמָא כֹלָּא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פִּתְגָמָ֖א שְׁלַ֣חוּ עֲל֑וֹהִי וְכִדְנָה֙ כְּתִ֣יב בְּגַוֵּ֔הּ לְדָרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א שְׁלָמָ֥א כֹֽלָּא׃
רש"י
"וכדנה כתב בגויה" - וכך היה כתוב בתוכה של אגרת
"שלמא כולא" - כל השלום יהיה לומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"פתגמא" - זהו הדבר אשר שלחו אליו וכזאת כתוב בה לדריוש המלך כל עניני השלום יהיה לומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ו – ז) למה כפל פרשגן אגרתא, פתגמא שלחו עלוהי, וכדנא כתיב בגויה:
(ו - ז) "פרשגן", זה הוא הנוסח שהיה כתוב על האגרת ששלחו לדריוש מבחוץ, [כמ"ש למעלה שמבחוץ כתבו מי השולח וחתם שמו] כתוב מבחוץ: "פרשגן אגרתא" שהוא העתק של אגרת אשר "שלח תתני פחת עבר הנהר ושתר בוזני וחבריו" אומה הנקראת "אפרסכיא אשר בעבר הנהר לדריוש המלך פתגמא שלחו עלוהי עד כאן כתב מבחוץ, ופי' מ"ש פתגמא שלח עלוהי", שאין באגרת הזאת איזה בקשה או אגרת שטנה רק שאלה שהמלך יתן פתגם ותשובה, כ"ז כתב מבחוץ, "וכדנא כתיב בגוה", וכן היה כתוב בתוכו. ר"ל מעתה מעתיק מה שהיה כתוב בהכתב בתוכו, זה היה הנוסח "לדריוש המלך, הכל שלום", ר"ל אין באגרת הזאת איזה שטנה או דבר רע: