<< · מ"ג עזרא · ד · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי עם הארץ מרפים ידי עם יהודה ומבלהים [ומבהלים] אותם לבנות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה ומבלהים [וּמְבַהֲלִים] אוֹתָם לִבְנוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִי֙ עַם־הָאָ֔רֶץ מְרַפִּ֖ים יְדֵ֣י עַם־יְהוּדָ֑ה ומבלהים וּֽמְבַהֲלִ֥ים אוֹתָ֖ם לִבְנֽוֹת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עם הארץ" - הם צרי יהודה ובנימין

"מרפים" - לבטלם ממלאכתם

"לבנות" - כמו מלבנות וכן עד כי חדל לספור

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מרפים" - הביאו מורך בלבבם למען ירפו ידיהם מן הבנין

"ומבהלים" - היו מפחידים אותם מלבנות 

מצודת ציון

"מרפים" - מלשון רפיון

"לבנות" - כמו מלבנות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ד - ה) "ויהי עם הארץ", עי"כ נעשו עם הארץ שהם הכותים צוררים וחשבו מחשבות לבטל את הבנין, ופעם היו מרפים את ידיהם, היינו מטילים בהם עצלות בל יעשו השתדלות בענין הבנין, ופעם מבהלים אותם מלבנות ע"י שהטילו עליהם אימה, ופעם ושוכרים עליהם יועצים להפר את הבנין, וזה נמשך "כל ימי כורש", שבימיו נשבת הבנין "עד מלכות דריוש", שאז החלו לבנות, ומפרש.

 

<< · מ"ג עזרא · ד · ד · >>