פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עזרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות ששים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־הַקָּהָ֖ל כְּאֶחָ֑ד אַרְבַּ֣ע רִבּ֔וֹא אַלְפַּ֖יִם שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת שִׁשִּֽׁים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל הקהל כאחד" - כשהיו כולם ביחד עם הכהנים והלוים והנתינים היה בהם חשבון זה ובני ישראל המנויים למעלה הם של שבט יהודה ובנימין ואותם אשר נחסרו מחשבון זה שלא תמצאם למעלה הם היו משאר השבטים וכן מפורש בסדר עולם כל הקהל כאחד ארבע רבוא וגו' ובפרטן אינן אלא שלשים אלף י"ג אלף היכן הם אלא שעלו משאר השבטים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(סד)    המספר הכללי אינו מסכים עם החשבון הפרטי:

(סד) "כל הקהל כאחד", בפרטם חסרים שלש עשרה אלף, ועיין רש"י, וכנראה לא חשב בין הפרטים את כל הבאים רק את הבאים ראשונה מבבל, וגם בנחמיה שהוסיף גם הבאים מארץ כשדים [כמ"ש בפסוק א'] לא חשב הכל, כי נתוספו בכל יום אנשים שלא נזכרו בחשבון כאן, אלה שנתוספו על המשפחות שכבר באו מהם הוסיף במספר הפרטי בנחמיה, ומשפחות חדשות או יחידים שבאו מערים שלא היה שם עדיין מהם, לא נזכר כלל בפרט, ובכ"ז ספרם במנין הכולל, שאחר כל הקבוצים היו ארבע רבוא וכו', והנה בכאן הזכיר בני מגביש מאה חמשים וששה ובנחמיה לא הזכירם, וצ"ל ששם כללם במשפחה אחת שהוסיף שם על מנינם, כמו בני עזגד ששם מספרם אלף יותר, י"ל שבני עיר מגביש כולם היו ממשפחת עזגד ונחשבו כאן על עירם ושם נחשבו אל משפחתם, ובזה י"ל גם מה שבאו שם בני ארח בני זתוא כל אחד חסר מאה מן החשבון הראשון, י"ל שמאה מבני ארח ומאה מבני זתוא גרו בעיר סנאה ושם חשבם אל בני עירם ולכן הוסיף שם שלש מאות על בני סנאה, ובזה לא תצטרך לדחוק שחזרו מקצתם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל הקהל כאחד" - כולם יחד הישראלים והכהנים והלוים והנתינים בני עבדי שלמה

"ארבע רבוא וגו'" - ובפרטן לא יעלו אף למספר שלשה רבוא אבל לא חשב בפרטן כ"א הישראלים מבני יהודה ובנימין ועם מה שעלו מיתר השבטים היו כחשבון הזה וכן מפורש בס"ע

מצודת ציון

"רבוא" - הוא עשרת אלפים

<< · מ"ג עזרא · ב · סד · >>