פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עובדיה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל הַר קָדְשִׁי יִשְׁתּוּ כָל הַגּוֹיִם תָּמִיד וְשָׁתוּ וְלָעוּ וְהָיוּ כְּלוֹא הָיוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֗י כַּֽאֲשֶׁ֤ר שְׁתִיתֶם֙ עַל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֔י יִשְׁתּ֥וּ כׇֽל־הַגּוֹיִ֖ם תָּמִ֑יד וְשָׁת֣וּ וְלָע֔וּ וְהָי֖וּ כְּל֥וֹא הָיֽוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי כְּמָא דַחֲדֵיתוּן עַל מְחַת טוּרָא דְקוּדְשִׁי יִשְׁתּוּן כָּל עַמְמַיָא כֵּס פּוּרְעֲנוּתְהוֹן תְּדִירָא וְיִשְׁתּוּן וְיִסְתַּלְעֲמוּן וִיהוֹן כִּדְלָא הֲווֹ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר שתיתם על הר קדשי" - כמה דחדיתון על מחת טורא דקודשי

"ולעו" - כתרגומו ויסתלעמון ל' מהומה ושממון וטירוף דעת אישטורדישו"ן בלע"ז

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי" - מדבר לישראל, כאשר שתיתם – כוס, כן ישתו כל הגוים.

"ולעו" - כמו ילע קדש. והטעם: בליעה, אלא שהוא חסר בית. ויפת אמר: כאשר שתו הגוים ושמחו על הר קדשי, כן ישתו על הר עשו.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", מוסב על מליצת ירמיה (סי' כ"ה) קח את כוס יין החמה הזאת והשקית אותו את כל הגוים, ואמר (שם סי' מ"ט) אצל מפלת אדום הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה, וז"ש "כי כאשר שתיתם על הר קדשי" כי שם השקה הנביא אותם את כוס החמה כן "ישתו כל הגוים תמיד" כי יעברו עליהם חורבנות רבות במשך עתים וימים בתמידות, עד שבאחרית הימים "ישתו ולעו" והיו כלא היו כי יבטל מציאותם לגמרי:


ביאור המילות

"ולעו". יצפצפו דברים כשכור (ישעיה נ' ד'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיו כלוא היו" - ר"ל יהיו כלים כאלו לא היו מעולם

"ושתו ולעו" - וכאשר ישתו את הכוס יהיו נשחתים ומבולבלים והוא ענין מליצה ור"ל יהיו מבולבלים מן הפורעניות כאלו שתו כוס משקה המטמטם ומבלבל

"כי כאשר שתיתם" - אל מול יהודה יאמר כמו שאתם שתיתם על הר קדשי מכוס התרעלה כן כל העכו"ם שהרעו לכם ישתו תמיד את כוס התרעלה עד אשר יתמו

מצודת ציון

"ולעו" - ענין השחתה ובלבול וכן על כן דברי לעו (איוב ו)

<< · מ"ג עובדיה · א · טז · >>