מ"ג עובדיה א ח


<< · מ"ג עובדיה · א · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְהַאֲבַדְתִּ֤י חֲכָמִים֙ מֵֽאֱד֔וֹם וּתְבוּנָ֖ה מֵהַ֥ר עֵשָֽׂו׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הֲלָא בְּעִדָנָא הַהִיא אֲמַר יְיָ וְאוֹבֵד חַכִּימִין מֵאֱדוֹם וְכָל גְבַר דְבֵיהּ סוּכְלְתָנוּתָא מִכְּרַכָּא דְעֵשָׂו:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלא" – לא יועילוך להצילך חכמיך וגם גבוריך.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ותבונה וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"מהר עשו" - ר"ל מאותם שמקור מחצבם הוא מהר עשו כי משם באו ונתפשטו בארצות ובכרך הגדול

"והאבדתי חכמים" - לא יתחכמו בתחבולות המלחמה להציל נפשם

"ביום ההוא" - ביום בוא הפורעניות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלא", אחר שהציע מה שיקרה לאדום קודם שיבואו הימים האחרונים המיועדים לחורבנו, כמו מה שנחרב אדום ע"י נ"נ וע"י הורדוס וכדומה, יאמר כי כ"ז לא ישוה אל מה שיהיה ביום ההוא הנזכר למעלה, במ"ש שמועה שמענו מאת ה' שהוא בעת קץ, "כי ביום ההוא! והאבדתי חכמים מאדום", שכל החרבנות שיהיה לו בימי הבינים ימצאו באדום חכמים, ובהר עשו (שממליץ על עיר המלוכה) ימצאו נבונים ובכל ארץ אדום ימצאו גבורי חיל, אבל ביום ההוא המיועד יאבדו חכמים מכלל אדום, ותבונה תאבד מהר עשו שהיא עיר מושב הראש של אדום שהיא רומי זערתא:

ביאור המילות

"חכמים תבונה", המבין מוציא דבר מתוך דבר והוא גדול מחכם כמ"ש בפי' משלי:
 

<< · מ"ג עובדיה · א · ח · >>