מ"ג עובדיה א ג
<< · מ"ג עובדיה · א · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶּלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ אֹמֵר בְּלִבּוֹ מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְד֤וֹן לִבְּךָ֙ הִשִּׁיאֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֥י בְחַגְוֵי־סֶ֖לַע מְר֣וֹם שִׁבְתּ֑וֹ אֹמֵ֣ר בְּלִבּ֔וֹ מִ֥י יוֹרִדֵ֖נִי אָֽרֶץ׃
תרגום יונתן
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שוכני" - כאלו אתה שוכן בבקעי הסלע עד שלא יוכל מי לקרוב אליך וכאלו היה מקום מושבו במקום מרום ונשא
"אומר בלבו" - לכן חושב בלבו מי הוא אשר יוכל להוריד אותי בשפל הארץ
"זדון לבך השיאך" - כאומר הנה עתה שנתגדלת למשול ממשל רב כאשר באת אל הר שעיר וגו' לכן זדון לבך הסית אותך להתגאות יותר מדאי
מצודת ציון
"השיאך" - ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג)
"שוכני" - היו"ד יתירה
"בחגוי" - ענין בקוע וחריץ כמו יונתי בחגוי הסלע (שיר השירים ב)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"זדון לבך". סתם זד הוא החולק על עקרי האמונה ומכחישם ביד רמה, בפרט כשנסמך אל הלב, כמ"ש בפי' משלי:
"השיאך", גדר פעל השיא שהמסית אותו מסיר מלבו הפחד והמורך וזה הבדלו מן, הסית, פתה (ישעיה ל"ו), "בחגוי סלע", אדום שכן בסלע, כמ"ש ותפש את הסלע במלחמה (מ"ב י"ד ו') וישליכום מראש הסלע (דה"ב כ"ה י"ב) ונפץ עולליך אל הסלע (תהלות קל"ז), וחגוי סלע ת"י בשיני כיפא, וי"מ בבקעי הסלע, וי"מ מענין חוג הארץ ראש הסלע מקום שהוא עגול בראש:<< · מ"ג עובדיה · א · ג · >>