פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות נחמיה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מניות המשררים והשערים דבר יום ביומו ומקדשים ללוים והלוים מקדשים לבני אהרן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי זְרֻבָּבֶל וּבִימֵי נְחֶמְיָה נֹתְנִים מְנָיוֹת הַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ וּמַקְדִּשִׁים לַלְוִיִּם וְהַלְוִיִּם מַקְדִּשִׁים לִבְנֵי אַהֲרֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־יִשְׂרָאֵל֩ בִּימֵ֨י זְרֻבָּבֶ֜ל וּבִימֵ֣י נְחֶמְיָ֗ה נֹ֥תְנִ֛ים מְנָי֛וֹת הַמְשֹׁרְרִ֥ים וְהַשֹּׁעֲרִ֖ים דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֑וֹ וּמַקְדִּשִׁים֙ לַלְוִיִּ֔ם וְהַלְוִיִּ֔ם מַקְדִּשִׁ֖ים לִבְנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מניות" - כמו מנות

"ומקדישים ללוים" - היו נותנים במעשר ללוים והם היו נוטלים מעשר מן המעשר ונותנים לכהנים

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מניות המשוררים וגו'" - המתנות הראויות לתת להם

"דבר יום ביומו" - דבר הראוי ביום זה נתנו ביומו ולא אחרו מן המועד

"ומקדישים" - היו מקדישים את המעשר לתת ללוים והלוים היו מקדישים את המעשר מן המעשר לתת לבני אהרן