מצודות על נחמיה יב
<< · מצודות על נחמיה · יב · >>
פסוק א
מצודת דוד
"וישוע" - הוא יהושוע כ"ג והוא עם זרובבל היו ראשי העולים
"שריה" - רצה לומר ואלה הכהנים העולים שריה וגו'פסוק ז
מצודת דוד
"ואחיהם" - רצה לומר אשר עלו עם אחיהם והמה יתר הכהנים
"בימי ישוע" - חוזר הוא על הראשים לומר שהיו ראשי הכהנים בימי יהושוע כהן גדולפסוק ח
מצודת ציון
"הידות" - מלשון הודות והלול
מצודת דוד
"והלוים" - העולים עמהם היה ישוע וגו'
"על הידות" - אשר היה ממונה על ההודות וההילול לראש התחלה כמ"ש למעלה
"מתניה וגו'" - ראש התחלה יהודה וגו'
"הוא ואחיו" - הוא עלה עם אחיו הם אנשיו ובני סיעתופסוק ט
מצודת דוד
"אחיהם" - של מתניה ואנשיו
"לנגדם" - לעומתם ושוה להם היו חלוקים הם עם אנשיהם למשמרות כמוהםפסוק י
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת דוד
"בני לוי וגו'" - ראשי האבות מבני לוי היו עוד כתובים על ספר דברי הימים למען יעמוד שמם לזכרון
"ועד ימי וגו'" - רצה לומר אבל לא התמיד הדבר כל אחד עד ימי יוחנן בן בנו של אלישיב כי כאשר כהן הוא עמד ובטלה לבל יעמדו עוד לזכרוןפסוק כד
מצודת דוד
"וראשי הלוים" - עתה חזר לחשוב ראשי הלוים שהיו בימי יויקים כדרך שחשב ראשי אבות הכהנים
"ואחיהם" - שאר ראשי האבות היו לנגדם רצה לומר שוה להם אלו כאלו להודות ולהלל בההלולים אשר צוה דוד להלל בהם
"משמר לעומת משמר" - כל משמר היה שוה למשמר האחד ולא היה להאחד מעלה ויתרון על האחר והוא כפל ענין במ"שפסוק כה
מצודת דוד
"שומרים שוערים" - הוא כפול במ"ש ולתוספת ביאור
"משמר" - המשמר הזה היה קבוע לשמור באספי השערים והוא בית האספים הנזכר בדברי הימים א' (כו טז) והוא שם מקום על ענין ידוע אצלםפסוק כו
מצודת ציון
"הפחה" - המושל
"הסופר" - החכם
מצודת דוד
פסוק כז
מצודת ציון
"ובחנוכת" - התחלת דבר מה לעמוד בה משם והלאה קרוי חנוך בלשון מקרא
"מצלתים וגו'" - מיני כלי נגון
מצודת דוד
"ובחנוכת וגו'" - ובעת שעשו חנוכת החומה לקדש את העיר כמ"ש בסמוך
"בקשו" - חפשו אחר הלוים להביאם ממקומם לירושלים
"מצלתים" - על המצלתים וגו'פסוק כח
מצודת ציון
"הככר" - המישור
מצודת דוד
פסוק ל
מצודת דוד
"ויטהרו" - טבלו מטומאתן
"ויטהרו את העם" - זרזו את העם לטהר עצמן
"ואת השערים" - טהרו את השערים מכל טומאה ומיאוספסוק לא
מצודת דוד
"מעל לחומה" - למעלה על החומה
"ואעמידה" - רצה לומר הבאתי שמה שתי לחמי תודה גדולות רצה לומר מלחם החמץ שבתודה שהן גדולות מן המצות שבתודה כן ארז"ל ובהן היו מסבבים את העיר לקדשה
"ותהלוכות" - התחלת ההלוך בהן היה אל הימין
"מעל לחומה" - רצה לומר מן המקום אשר העלו אותן על החומה הורידם והלכו עמהן לפני שער האשפותפסוק לב
מצודת דוד
פסוק לג
מצודת דוד
פסוק לה
מצודת דוד
פסוק לו
מצודת דוד
"ואחיו" - של זכריה
"בכלי שיר דוד" - הלכו בכלי שיר של דודפסוק לז
מצודת ציון
"ועל מעל" - ענינם כמו לפני ואצל
מצודת דוד
"ועל שער העין" - ומשער האשפות הלכו אצל שער העין
"ונגדם" - נגד עצמן של ההולכים
"במעלה לחומה" - בדרך המעלה העולה על החומה
"מעל" - ומשם הלכו מלפני בית דוד ועד שער המים העומד במזרחפסוק לח
מצודת דוד
"והתודה השנית" - רצה לומר אף נשאו את הלחם השנית
"ההולכת למול" - אשר הלכה מול נגד הלחם הראשונה בשוה לה זה אצל זה ורז"ל נחלקו בדבר
"ואני אחריה" - ואני הלכתי אחר הלחם ההיא מהצד שהלכה היא ועמי הלכו חצי העם העומדים מעל החומה
"מעל למגדל" - משער המים הלכו מלפני מגדל וגו'פסוק לט
מצודת דוד
פסוק מ
מצודת דוד
פסוק מא
מצודת דוד
פסוק מב
מצודת דוד
"וישמיעו" - כן שם איש
"המשוררים" - המה היו המשוררים ובאו גם המה אל בית ה' לשורר ועמהם יזרחיה הממונה עליהםפסוק מג
מצודת דוד
"גדולים" - רצה לומר מספר גדול ורב
"כי האלהים שמחם" - נתן שמחה בלבםפסוק מד
מצודת ציון
"הנשכות" - כמו הלשכות
"מנאות" - מתנות וחלק כמו ושלחו מנות (לעיל ח')
מצודת דוד
"ויפקדו" - היו ממנים גזברים על הלשכות העשויות לאוצרות על התרומות ועל הראשית והיא החלה ועל המעשרות
"לכנוס" - להכניס בהם מכל שדי הערים את המתנות אשר צותה התורה לתת לכהנים וללוים והם התרומות והמעשרות והוא כפל ענין במלות שונות לתוספת ביאור
"כי שמחת יהודה" - כי גדלה שמחת יהודה על הכהנים והלוים העומדים על עבודתם ולזה נתנו לב להיות זהירים בדבר המתנות הראוי להם להעמיד גזבריםפסוק מה
מצודת דוד
פסוק מו
מצודת דוד
פסוק מז
מצודת דוד
"מניות המשוררים וגו'" - המתנות הראויות לתת להם
"דבר יום ביומו" - דבר הראוי ביום זה נתנו ביומו ולא אחרו מן המועד
"ומקדישים" - היו מקדישים את המעשר לתת ללוים והלוים היו מקדישים את המעשר מן המעשר לתת לבני אהרן
<< · מצודות על נחמיה · יב · >>