מ"ג נחמיה ו יב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואכירה והנה לא אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאַכִּירָה וְהִנֵּה לֹא אֱלֹהִים שְׁלָחוֹ כִּי הַנְּבוּאָה דִּבֶּר עָלַי וְטוֹבִיָּה וְסַנְבַלַּט שְׂכָרוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאַכִּ֕ירָה וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־אֱלֹהִ֖ים שְׁלָח֑וֹ כִּ֤י הַנְּבוּאָה֙ דִּבֶּ֣ר עָלַ֔י וְטוֹבִיָּ֥ה וְסַנְבַלַּ֖ט שְׂכָרֽוֹ׃
רש"י
"כי הנבואה דבר עלי" - שהרי הוא דבר הדברים הללו עלי בשם נבואה
"שכרו" - כל אחד ואחד מהם שכרו ונתנו לו שכר להפחידני ולבטל בבנין החומהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וסנבלט" - הוי"ו היא במקום או כמו ומקלל אביו ואמו (שמות כ"א)
מצודת דוד
"ואכירה" - הכרתי בו שלא שלחו ה' רצה לומר אין עצתו באמונה כמצות ה' אבל הכוונה להכשילני בעבירה
"כי הנבואה" - כי אמר אשר הנבואה דבר עלי ללכת אל ההיכל והנה הרבה ריוח והצלה לפניו ומדוע א"כ יצוה לעבור מצותו כי אם אמרו מדעתו היה מקום לומר מפני פיקוח נפש הותר הדבר אבל ה' לא יצוה כזאת ובזה הכרתי שאין עצתו אמונה רק טוביה או סנבלט שכרו להכשיל אותי בעצתו