מ"ג משלי ל ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁ֤וְא ׀ וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי
רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י
הַ֝טְרִיפֵ֗נִי לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שוא ודבר כזב" - היא היא, וכפל הדבר בשמות נרדפים, כמו (דניאל יב): "אדמת עפר".
"ראש" - עניות.
"הטריפני" - ענין מזון, כמו (תהלים קיא): "טרף נתן ליראיו", והוא מושאל מלשון מזון החיה הבא ע"י טרף.
"חוקי" - הקצוב לי, וכמו (בראשית מז): "ואכלו את חוקם".
מצודת דוד
"הרחק" - ר"ל תן בלבי לדבר אמת ולמאס בשקר.
"הטריפני" - פרנסני מאכל קצוב די הספוק להחיות הנפש ולא יותר.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"שוא". דבר שאין בו ממש.
"וכזב", הוא דבר שלא יתקיים, וזה הבדלו מן שקר: