פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה
  מָגֵ֥ן ה֗֝וּא לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל אמרת אלוה צרופה" - מזוקקה ולא כתב דבר שלא לצורך והיה לי ליזהר

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כל". הנה כל אמרת הש"י צרופה ר"ל שהיא נקייה מן הסיגי' והדברים שילכו במדרגות המות' והוא מגן לחוסים בו לשמרם מהטעו' ומהדברי' בכמו אלו המקומות אשר הטעות מרחיק בהם האדם מהצלחתו האמתית ולזה נזכרו אלו השרשים הגדולים בתור' ובדברי הנביא:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כל אמרת אלוה צרופה", שבכל אלה החקירות צריך לסמוך על עדות התורה שכולם נבראו יש מאין ע"י אומר ה' ואמרת אלוה, דברי התורה במע"ב צרופה מכל סיג, כי כל מה שאמרו הפילוסופים הקדמונים בזה הם כסף סיגים מצופה על חרש, "וה' הוא מגן לכל החוסים בו", ואינם טועים בהבלי שוא ומדוחים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל אמרת" - עתה רואה אני אשר כל אמרת אלוה היא צרופה ומזוקקת מבלי סיג ומכשול, והוא למגן ולמחסה להציל מן מכשול הטעות את החוסים בו, ולא החוסים בחכמתם כמוני, כי אם לא חסיתי במשען חכמתי לומר 'ארבה ולא אסור' לא הייתי נכשל בעבירה, כי לו אם הכוונה היא שהדבר תלוי ומסופק, מכל מקום אין לשעון בחכמה ולסור ממנה.

מצודת ציון

"צרופה" - זקוק מסיג, כמו (ירמיהו ו): "לשוא צרף צורף".

<< · מ"ג משלי · ל · ה · >>