פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא אֱכֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְלִבּוֹ בַּל עִמָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י ׀ כְּמ֥וֹ שָׁעַ֥ר בְּנַפְשׁ֗וֹ כֶּ֫ן ה֥וּא
  אֱכ֣וֹל וּ֭שְׁתֵה יֹ֣אמַר לָ֑ךְ
    וְ֝לִבּ֗וֹ בַּל־עִמָּֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כמו שער בנפשו" - שער זה נקוד חציו פתח וחציו קמץ וטעמו למטה לכך הוא פעל ולא שם דבר שאם היה שם דבר היה קמץ וטעמו למעלה ככל שער שבמקרא ופתרונו כאלו שפך האוכל הזה מרה בנפשו של רע העין כן הוא שער מן לשון התאנים השערים המרים (ירמיהו כט)

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי כמו שער בנפשו" דבר המזון הזה, שיקשה לו מאד אכלך ממנו, ואע"פ "שיאמר בפיו אכול ושתה",

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ז-ח) "כי כמו שער בנפשו כן הוא", שכבר בארו הטבעיים שניצוצות רעות יוצאים מעין הרע, ששרשם מפחיתת הנפש המביט ברעת עינו, והם כזיקי מות על הדבר המובט. וכבר הזכירו שבעל עין הרע הביט בקביעות על פת לחם ונמצא בו מות ומשכלת, ולז"א "שהשער" ר"ל דבר פגום ונמאס "אשר נמצא בנפשו" הפנימית "כן הוא" הלחם, שמקבל השער הזה ונעשה לחם הקלוקל, "שיאמר לך אכל ושתה", שידמה לך שלא הכניס בו עין הרע, הן "לבו בל עמך", עד שהאכילה תזיק לך עד "שתקיא גם פתך אשר אכלת", ובמה שסיים "ושחת דבריך הנעימים" גלה לנו שדבר במשל על הלחם הנפשיי, שהם לימוד המושכלות שצריך להזהר בל ילחם לחם השכל מלחם רע עין, ועין טוב ועין רע בא על כל משפטי השכל השופט לטובה ולרעה, שבעל עין טוב ישפוט לטובה ובעל עה"ר ישפוט לרעה, והראיה מגבלת נגד כח השכל, והוא הכח שבו ישכיל בדברים שאין הבינה שולטת עליהם ובכללם חקי החכמה שלא יבינם בכח הבינה, וכן כל השגות העליונות בסוד השם הנעלמות מכל יצור ונשגבות מארח בינתם, לא נכתב אצלם לשון בינה רק לשון שכל כמו ולהשכיל באמתך, והנה בדברי בינות ישוו בם כל אדם, שכל מבין יבין על דרך אחד, ומי שחולק אינו מבין ומדמה שוא וכזב, משא"כ בכל הדברים שאינם בכח בינת האדם כמו דרכי החכמה ומנהגיה והידיעות העליונות, אינם אלא השכלות ונוכל להשכיל עליהם ע"פ דרכים רבים, וכל אדם ישכיל לפי מה שהוא אדם, החכם בארח חכמה והסכל בארח סכלות, ובעל עין טובה ישפוט כפי החכמה שהיא טובה בעצם, ובעל עין הרע ישפוט כפי דרך הסכלות, בל יתן מלחמו לדל, וכדומה, ועפ"ז צוה בל ילחם לחם רע עין, כי לימוד החכמה נמשל לאכילת לחם ומים כמ"ש בפסוק הוי כל צמא לכו למים, כי השער אשר בנפשו שלבו מלא ציורים רעים וזימת חטאת, כן הוא לחמו, והגם שיאמר לך אכול ושתה וידמה לך שמלמדך דברי חכמה, לבו בל עמך, שהלב הוא הכח המושל אינו עמך, כי אינו מושל ברוחו להכניע יצרי תאוותיו עד שגם פתך אשר אכלת ודברי חכמה שקבלת מכבר תקיאנה, ודבריך הנעימים תשחית:


ביאור המילות

"שער". שם. מענין תאנים השוערות, דבר מאוס ומזיק:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כמו שער" - כמו המשער בעצמו דבר מה שאין בזה שום ממש כ"א כי אם דמיון ומחשבה בעלמא, כן המאכיל הזה, אף כי יאמר לך אכול ושתה, הנה לבו בל עמך, ולא יחפוץ שתאכל באמת, ואין ממש בדבריו.

מצודת ציון

"שער" - מלשון השערה ואומדן, כמו (בראשית כו): "מאה שערים".

<< · מ"ג משלי · כג · ז · >>