פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זבח רשעים תועבה אף כי בזמה יביאנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה אַף כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֶ֣בַח רְ֭שָׁעִים תּוֹעֵבָ֑ה
  אַ֗֝ף כִּֽי־בְזִמָּ֥ה יְבִיאֶֽנּוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אף כי בזמה יביאנו" - וכל-שכן כשהוא מביאו להרשיעו ובעצה רעה, כגון קרבנות בלעם ובלק, שלא היו מביאים אלא לקלל את ישראל.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זבח רשעים". אם הרשעים יביאו זבח לשם ית' על דרך העבוד' הנה הוא נתעב אצל הש"י כי הם לא יכוונו בו מה שכוון בו מהש"י וגם כאש' יביאנו במחשב' והשתכלות הוא נתעב כי הם מביאים אותו על החטא והם בלתי מנקים עצמ' מהחטא בהביאם הזבח וידמה ענינ' למי שיטבול מפני הטומא' בעת שיהי' שרץ בידו ואפשר שירצה בזה כי כ"ש שיהי' נתעב הזבח כאשר יביאנו בעליו עם מחשבת החט' והוא הזמה שעשה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זבח רשעים תועבה, אך כי בזמה יביאנו" - הקרבן שמביאים רשעים, הגם שיביא הקרבן בלב שלם, בכל זאת, כל זמן שהם רשעים, רוצה לומר שלא שבו בתשובה על רשעתם הקודם, הזבח תועבה, כאויב המלך שיביא לו מנחה, שהיא תועבה בעיניו, אף שמביאה בכל לב, אחר שהוא שנוא לו;

וכל שכן אם "יביאהו בזמה", שגדר הזמה הוא השתקעות המחשבה בעומק הרהורי עבירה, שגם בעת הבאת הקרבן כוונתו לזימה ועצת חטא, שחוץ ממה לא יתקבל מפני המביא, לא יתקבל מפני ההבאה בעצמה, שתכליתה לרע.

ביאור המילות

"זמה" - עיין גדרו בספר התורה והמצוה קדושים סימן קיא.

 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זבח רשעים תועבה" - כי עיקר הקרבן הוא, שהאדם ישבור גאוותו ורוחו הנישאה, וישוב לה' מרוע מעלליו. אבל הרשעים, שאינם שבים לה' מדרכיהם הרעים, גם קרבנם תועבה, "אף כי בזימה יביאנו", ומכל שכן כשהקרבן גופא הוא ב"זימה" - בעבירה, שהוא גזול או משאר עבירה.

וכן הוא בתפילה שהיא במקום קרבן, שתפילת רשעים היא תועבה, מאשר לא יכניעו רוחם. "אף כי..." - ומכל שכן, שבעת שמתפלל הוא חושב מחשבות זרות ופניות, להרים גאוותו ולהתנשא.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זבח רשעים" - אשר עודם ברשעתם בעת יזבחו הקרבן, כי לא שבו לה', הנה הקרבן הוא תועבה.

"אף כי" - וכל-שכן שתועבה היא כאשר יביאנו במחשבה רעה, לרמות את הבריות, להחשיבו לצדיק וזובח לאלהים.

מצודת ציון

"בזמה" - במחשבה רעה, כמו (ויקרא יח יז): "זמה היא".

<< · מ"ג משלי · כא · כז · >>