מ"ג משלי כא יז


<< · מ"ג משלי · כא · יז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִישׁ מַחְסוֹר אֹהֵב שִׂמְחָה אֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִׁיר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִ֣ישׁ מַ֭חְסוֹר אֹהֵ֣ב שִׂמְחָ֑ה
  אֹהֵ֥ב יַֽיִן־וָ֝שֶׁ֗מֶן לֹ֣א יַעֲשִֽׁיר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איש מחסור" - מי שאוהב שמחת משתה תמיד

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איש מחסור". מי שהוא אוהב השמחות הגופיות להתענג בתאוותיו הוא איש מחסור כי באלו התאוות יאבד הונו ומי שהוא אוהב יין ויהיה הומה להתענג בהם לא יעשיר לזאת הסבה בעינה וזה מה שיקרה לבעלי זאת התכונה מהרע גם בדברים הגופיים עד שזה הוא סבה אל שלא יקנה האדם שום שלימות נפשיי וכבר נרמז זה ג"כ באמרו איש מחסור ובאמרו לא יעשיר כי החסרון היותר חזק הוא חסרון השכל והעושר היותר חזק הוא שלמות במושכלות:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"איש מחסור וגו'" - האוהב שמחת מאכל ומשתה יהיה איש מחסור, ר"ל חסר מכל טובה.

"אוהב יין וגו'" - כפל הדבר במ"ש.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איש מחסור", מי שאוהב שמחה לשמוח תמיד, הוא "איש מחסור", כי השמחה לא תתמיד, וכל דבר שישמח עליו בראשית השיגו את הדבר אחר שיראה אותו או יהיה לו לקנין ימים אחדים, לא ישמחהו עוד, וירצה לראות תמורתו דבר חדש ישמחהו והוא חסר תמיד, אבל "האוהב יין ושמן", לשתות ולמשוח את בשרו בתפנוקים, זה "לא יעשיר", כי יכלה ממונו, ומלבד שהוא איש מחסור, יכלה גם ממונו, משא"כ אוהב שמחה יצוייר שלא יכלה ממונו:

 

<< · מ"ג משלי · כא · יז · >>