פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נפש רשע אותה רע לא יחן בעיניו רעהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה רָע לֹא יֻחַן בְּעֵינָיו רֵעֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֶ֣פֶשׁ רָ֭שָׁע אִוְּתָה־רָ֑ע
  לֹֽא־יֻחַ֖ן בְּעֵינָ֣יו רֵעֵֽהוּ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נפש רשע". הנה התבאר לך כי נפש הרשע אין תאותה כי אם לדבר רע כי לא יוחן בעיניו רעהו ולו היתה דרך הרשע טובה בעיניו היה ראוי שיאהב כל מי שיתחבר אליה כמו שיאהבו אנשי המעלה קצתם את קצתם:

 

רבנו יונה גירונדי (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נפש רשע איוותה רע" - הנה:

  • דיבר על עניין מידת רוב בני אדם - כי הוא הפכפך וזר (פסוק ח);
  • ודיבר על אשת מדיינים - כי כבדה מאד (פסוק ט);

ועתה בא לדבר על מידת הרשע, כי ייתן מחשבתו לכסוף ולהתאוות רע.

כי אמנם יתר בני אדם, הבינוניים, גם כי ירעו לבבם ולא ידאגו לצרת חבריהם, אך לא יתנו מחשבתם ולא ישלחו רעיון לבם להתאוות לרע; אבל זה הרשע, "לא יוחן בעיניו רעהו" - אף על פי שייראה כאוהב את חברו - לא ירחם עליו לעולם, ולא יחון אותו בבוא אליו רעה. ואף על פי שייתכן שהוא מבקש טובתו להנאת עצמו, מפני שנעזר בחברתו ויסכון בה וימצא בה תועלת, אבל מצד החנינה - לא יחון עליו ביום אידו.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נפש רשע אותה רע לא יוחן בעיניו רעהו", הגם שבאר החוקר שהאהבה תמצא בין השוים, ומהראוי שתמצא האהבה בין הרשעים, באר החכם, "שהרשע לא יוחן רעהו בעיניו", מצד "שנפש רשע אותה רע", וזה משני פנים,

  • א) שכל רשע יש לו נטיה לרעה אחרת, זה נואף זה גונב וכדומה, ואינם שוים בתאותם,
  • ב) שגם הרע שישוה בה עם רעהו אינו רוצה את הרע, כי יודע שהוא בלתי נרצה אצל הרצון והבחירה השכליית, רק מתאוה אל הרע ותאותו תאלצהו אל זה ויודע שהוא רע ושהוא מגונה, וע"כ חברו הרשע נבזה בעיניו כי יודע שהוא בעל תאוה ורע:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אותה רע" - אין מעשה הרשע על כי יטעה לחשוב שמעשיו טובים, אבל יודע הוא ברעתם ונפשו חשקה לה, ולזה לא יוחן בעיניו רעהו רשע כמותו, כי אם חשבה לטובה, אם כן מהראוי לאהוב לרעהו כמשפט אנשי הצדק.

מצודת ציון

"יוחן" - מלשון חן.

<< · מ"ג משלי · כא · י · >>