מ"ג משלי כא ד


<< · מ"ג משלי · כא · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רום עינים ורחב לב נר רשעים חטאת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּאת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רוּם־עֵ֭ינַיִם וּרְחַב־לֵ֑ב
  נִ֖ר רְשָׁעִ֣ים חַטָּֽאת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רום עינים" - גסות הרוח "ורחב לב" - חפץ למלאות תאות לבו הוא ניר של רשעים חרישותם ומחשבותם הוא חטאתם

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רום עינים". הנה מי שירים עיניו לעיין במה שאין מחוק האנושי להשיגו אע"פ שהוא רחב לב ולרחב לבו הוא מוכן לעמוד על חקירות עמוקות הנה זה העין שממנו הוא ניר הרשעים ברעות וחרישתם שלא יעיינו תחלה אי זה יובילם אל הדרוש ואם אפשר להם לעמוד על אמתתו אם לא והוא חטאת חסרון לא יתרון ותוספת במעלת שכל כאמרו אל תתחכם יותר למה תשומם:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ניר" - ענין חרישה, כמו (ירמיהו ד): "נירו לכם ניר". והוא מושאל על המחשבה, כמו שהושאל לה לשון חרישה, כמ"ש (משלי ג): "אל תחרוש על רעך רעה". 

מצודת דוד

"רום עינים" - דרך גסי הרוח להרים עיניהם כלפי מעלה, לא כענוים המשפילים עיניהם למטה לארץ.

"ורחב לב" - ענין בקשות תענוגים הרבה והתאוה להם.

"נר רשעים" - הדברים האלה הלא המה מחשבות הרשעים, ויחשבו לחטאת.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רום עינים ורחב לב, רום עינים" הוא מה שיתגאה "בשכל העיוני" שנדמה לו שמשיג הכל ומחליט משפטו בדברים שלמעלה משכל האדם ובמה שאחר הטבע, ובזה יצא לאפיקורסות וכפירה באלהות, "ורחב לבב" הוא שלבו מתאוה בלי גבול ואין קץ לתאוותיו, שני אלה הם "ניר רשעים חטאת", הניר הוא מה שחורשים השדה לעקר הקוצים ולהסיר כל המעכב אל יציאת הזרע, והנה הרשעים זורעים החטאת על תלמי לבבם, אבל יוכל להיות שלא תגדל הזרע, אם ע"י השכל העיוני או ע"י השכל המעשי, אבל רום עינים הוא הניר בל יעכב השכל העיוני ע"י שיירא את ה' וישכיל באמתתו, ורחב לבב הוא הניר בל יעכב השכל המעשי כי תאות הלב תניעהו אל החטאת:

ביאור המילות

"רום עינים ורחב לב". העינים יציינו את ההשגה, ורום תואר בשקל וכל שה חום, וכן ורחב לבב, והלב מקום התאוה וכחות הנפשיות עמ"ש (תהלות קל"א).

" נר", החרישה באדמה להוציא הקוצים (ירמיה ד'):
 

<< · מ"ג משלי · כא · ד · >>