מ"ג משלי יט כד


<< · מ"ג משלי · יט · כד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
טָ֘מַ֤ן עָצֵ֣ל יָ֭דוֹ בַּצַּלָּ֑חַת
  גַּם־אֶל־פִּ֗֝יהוּ לֹ֣א יְשִׁיבֶֽנָּה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"טמן עצל ידו בצלחת" - ביורה חמה שכשיעברוה מן האור ופינוה רקנית מחמם ידו בתוכה ודומה לו בשלו בסירות ובדודים ובצלחות (דברי הימים ב לה) ומשום רבינו יצחק הלוי שמעתי בצלחת מלשון תרגום ויבקע וצלח בשעת הצנה והגליד על שם שהקור והגליד מבקעין וצולחים הידים ואני שמעתי בצלחת קרע החלוק שקורין פאנדאדור"י בלע"ז כלומר טומנה בחיקו (סא"א)

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"טמן עצל". הנה העצל כאילו טמן ידו בצלחת בצלוחית קטנ' שיקשה להוציאה משם וכן ימצא הענין בו כי לעצלותו תמצאנה ידיו כאילו הם אסורות ולא יעשה שום מלאכה ואף על פי שיחסר לו מזון ויצטרך לו מפני זה להרויח במלאכה מה שישיג בו די טרפו הנה עם כל זה לא ישליט בידו לעשו' בה מלאכה יחיה בה וזהו אמרו גם אל פיהו לא ישיבנה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בצלחת" - שם כלי בישול, כמו (דברי הימים ב לה): "ובדודים ובצלחות". 

מצודת דוד

"טמן עצל" - הנה, העצל יתעצל במלאכה, וכל היום עוסק באכילה וידיו טמונים בצלחת לקנח התבשיל המתדבק בו, והנה סופו שגם אל פיהו לא ישיב ידיו, כי לא ימצא מה לאכול ולהשיב אל פיו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה", מצייר, מ"ש תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות, יד העצל מאנה להתנענע, ואם אכפה עליו תאות הרעב ושלחה אל הצלחת לקחת מזון, יטמון שם ידיו להיות בטוח מן האוכף אותה להתנענע, וירא להזיזה משם, ושם תשאר ולא ישיבנה גם אל פיהו, וירעב ולא יזיז ידו:

 

<< · מ"ג משלי · יט · כד · >>