פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֵ֣ד שְׁ֭קָרִים לֹ֣א יִנָּקֶ֑ה
  וְיָפִ֥יחַ כְּ֝זָבִ֗ים לֹ֣א יִמָּלֵֽט׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עד שקרים". מי שיעיד שקרים וכזבים ויסבב בזה להצדיק רשע ולהרשיע צדיק לא ינקה מהעונש כי הש"י יענישהו עונש נפלא על זה וכן מי שידבר כזבים לא ימלט כי זה סבה לרעות גדולות כמו שקדם:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עד שקרים". יש הבדל בין שקר וכזב, שהשקר גלוי לכל והכזב נראה אמת בתחלתו, ויש הבדל בין עד ובין מפיח שהעד מעיד בתורת עדות גמור והמפיח הוא דבור חלוש כמפיח בשפתיו, אמר הנה "המעיד שקר" גלוי, בודאי "לא ינקה" מעונש, וגם אם רק "מפיח" בשפתיו לא בתורת עדות, וגם הוא "כזבים" שנראה אמת בתחלתו, בכ"ז "לא ימלט" עי"כ, כי לבסוף יתגלה כזבו ויענש :


ביאור המילות

"שקרים, כזבים". הכזב נראה אמת בתחלתו (ישעיה כ"ח)" עד, יפיח", המפיח הוא הדבור הבלתי נשלם (חבקוק ב' ג'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ינקה" - עם כי לא הוזם בבית דין ולא קבל ענשו, לא ינקה מדין של מעלה.

"לא ימלט" - כי בעבור שרגיל לדבר כזב, סופו להעיד שקר, ולא ימלט מן העונש כאשר יוזם.

מצודת ציון

"ויפיח" - ענין אמירה.

<< · מ"ג משלי · יט · ה · >>