פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַק־בְּ֭זָדוֹן יִתֵּ֣ן מַצָּ֑ה
  וְאֶת־נ֖וֹעָצִ֣ים חׇכְמָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רק בזדון יתן מצה" - מחלוקת

"ואת נועצים" - ועם המתיעצים תלין חכמה

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רק בזדון". האיש ההוא מתחבר באנשי זדון הנה יקנה מהם תכונה לחרחר ריב עם האנשים ומי שימצא תמיד את האנשים הנועצים יקנה מהם חכמה, או ירצה בזה מי שתכונתו לחרחר ריב לא ימצא רק באנשי זדון כי זאת התכונה ממה שתישירהו אל הזדון ומי שהוא איש חכמה ימצא את נועצים כי דרך החכמה לקחת עצה בדברי' מזולתם כדי שישלם להם העצה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רק בזדון יתן מצה", כבר בארתי כי שם זדון בא על המזיד לחלוק על חקי החכמה ועל האמת בפרהסיא ולא יכנע לדברי חכמים, כמו שכתוב והנפש אשר תעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן, ויש הבדל בין מצה ומריבה, שמצה היא המריבה הגדולה הקרובה אל ההכאה והמלחמה, והנה כשתעמוד מריבה וחלוקי דעות בין העם לא יבאו לידי מצה אם הם נועצים, היינו שיתקבצו ויתיעצו בדרך עצה איזה דרך הטוב, וכל אחד אומר דעתו, וההכרעה בין הדעות יהיה על פי חקי החכמה שקבלו מרבותיהם, שאחר העצה יראו דברי מי מיוסדים לפי החכמה ויקבלו העצה ההיא, וז"ש "ואת נועצים חכמה", אם נועצים ילכו בחקי החכמה וכן יעשו, ולא יבא הדבר לידי מצה רק אם יש זדון החולק בעזות על חקי החכמה והאמת, שאז אין הכרעה ולא תועיל עצה ואז יבא לידי מצה, כמו בקרח שהזיד וחלק על חקי החכמה והצה על ה' בעדת קרח:

ביאור המילות

"זדון", ע"ל (י"א ב').

" מצה". היא המריבה שבא לידי הכאה, וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה (שמות כ"א י"ב):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רק בזדון" - מי שמעשיו רק בזדון וברשע הוא יתן מריבה בין בני אדם; ועם אנשים העושים מעשיהם בעצה ובמתון, עמהם תמצא החכמה, כי לא תבוא מריבה על ידם.

מצודת ציון

"מצה" - ענין מריבה, כמו (ישעיהו נח): "הן לריב ומצה תצומו".

<< · מ"ג משלי · יג · י · >>