מ"ג משלי ט ז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יֹ֤סֵ֨ר ׀ לֵ֗ץ לֹקֵ֣חַֽ ל֣וֹ קָל֑וֹן
וּמוֹכִ֖יחַ לְרָשָׁ֣ע מוּמֽוֹ׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"יוסר לץ" - ר"ל: אבל את הלץ ואת הרשע לא אוכיח, כי המוכיח את הלץ לוקח לעצמו קלון, כי יתלוצץ בו ויבזהו; והמוכיח לרשע מביא מום על עצמו, כי ישיב לו "אף אתה כמוני" ויפגום בכבודו, ולזה אין לי עסק עמהם.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יוסר, מוכיח", ע"ל (ג' י"א).
" לץ, רשע". הרשע גרוע מן הלץ (תהלות א' א'). והלץ לא יבזה תוכחה רק מוסר, כמ"ש לקמן (י"ג א'), אבל אינו אוהב תוכחה, כמ"ש לקמן (ט"ו י"ב).
" מומו". מלת לוקח נמשך לשנים, לוקח מומו: