מ"ג משלי · ג · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בני תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּנִי תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח וּמִצְו‍ֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּ֭נִי תּוֹרָתִ֣י אַל־תִּשְׁכָּ֑ח
  וּ֝מִצְוֺתַ֗י יִצֹּ֥ר לִבֶּֽךָ׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בני" - אמר במקום ה': אתה, ישראל החביב לי כבן לאב, הנני מזהירך: תורתי אל תשכח!

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בני תורתי אל תשכח", התורה כוללת כל הלמודים שבתורה כמו הדינים וההלכות שצריך ללמדם אף שלא יעשם, כמו מצות הכהנים והקרבנות וכדומה, וכן הספורים שבתורה שמהם נקח הפנות האמוניות מההשגחה והנבואה והשכר והעונש, מזהיר שלא ישכח אותה רק יהגה בה יומם ולילה, עד שיזכור את כולם, "ומצותי יצור לבך", המצות צריך לעשות בפועל או להשמר במצות ל"ת, ורובם הם נגד יצר הלב, לכן אמר יצור לבך, שהלב הוא כח הממשלה שבנפש שימשול על כחות הנפש שיכונו פעולותיהם כפי מצות ה':  

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בני תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך — כמה דאת אמר: "השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך" (דברים ד ט), והתורה אומרת: אם יום תעזבני, יומיים אעזבך, כי צריך האדם שיהיה תלמודו שגור בפיו תמיד, לחזור עליו כמה פעמים. והחזרת תלמוד תורה לשמה, כי הפעם הראשונה, מרוב שמחת ההבנה יתן אל לבו לשמור, כי הוא אצלו דבר חדש; אבל מפעם שנייה ואילך הוא לשם הלימוד. וכן דרשו: "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוך[1] היום" (דברים יא יג), יהיו בעיניך כאילו היום שמעת אותם.

מ"ג משלי · ג · א · >>


  1. ^ בפסוק: מצוה אתכם