מ"ג מלכים ב יד כה


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר יהוה אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֗וּא הֵשִׁיב֙ אֶת־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה כִּדְבַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֗ר בְּיַד־עַבְדּ֞וֹ יוֹנָ֤ה בֶן־אֲמִתַּי֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁ֖ר מִגַּ֥ת הַחֵֽפֶר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוא השיב" - מיד מלכי ארם "יונה בן אמתי" - הוא שמשח את יהוא שאמר לו בני רבעים ישבו לך אבל רבותינו (יבמות צא א) דקדקו (יונה ג א) ויהי דבר ה' אל יונה שנית ולא שלישית לפי שתבע כבוד הבן ולא תבע כבוד האב והוקשה להם זה המקרא ותרצוהו כדבר ה' אשר דבר ביד יונה לנינוה ונהפכה גזרת רעה לטובה כך נהפך לישראל בימי ירבעם בן יואש מרעה שהיו בה אשר אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש ועכשיו נהפך להם לטובה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עד ים הערבה" - רצה לומר כלפי ים הערבה והוא ים המלח

"ביד עבדו יונה וגו'" - הנבואה ההיא לא הוזכרה במקרא ורבותינו ז"ל אמרו (יבמות צא א) כמו שעל ידי יונה נהפך לנינוה מרעה לטובה כך נהפך לישראל בימי ירבעם

"מלבוא חמת" - מן המקום שבאים בה לחמת

"הוא השיב" - כי בימי אבותיו המלכים לקחו מלכי עובדי גלולים את הגבול ההוא מישראל וחזר הוא והשיב להם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (כה - כז) אחר שעשה הרע למה הושיעם ה' להגדיל גבול ארצם, והיה די מה שכבר גבר אביו ונצח את ארם?

ומז"ש ולא דבר ה' למחות וכו', הלא זה לא יחייב להגדיל גבול ארצם?: