מצודות על מלכים ב יד
<< · מצודות על מלכים ב · יד · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת ציון
פסוק ז
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"החוח" - מין קוץ
"ותרמוס" - מלשון רמיסה ודריכה
מצודת דוד
"ותרמוס" - על אשר נשאו לבו לדבר כזאת ורמז לו שאנשיו ירמסו אותו
"החוח" - המשיל את אמציה לחוח ואת עצמו לארז וכאילו אמר אף אם דברת לשלום לכלימה יחשב לי להתחבר עמך ומכל שכן לרדת עמך למלחמהפסוק י
מצודת ציון
"ונשאך לבך" - ענין התרוממות וגאוה
"תתגרה" - ענין התחלת הריב
מצודת דוד
"ולמה תתגרה ברעה" - למה תתגרה עמדי בעבור הביא עליך הרעה ותפול אתה ועמך
"הכבד ושב בביתך" - רצה לומר אם תשב בביתך ותחדל מלהלחם בי אז תשאר בכבודך שקנית בנצחון אדום
"הכה" - בעבור שהכית את אדום נתגאה לבךפסוק יג
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת ציון
"התערובות" - מלשון ערבון ומשכון
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת דוד
"אחרי שכב המלך" - על אמציה יאמר כי אף שהוא לכדה עדיין לא הוחזר לידם להחזיק בה עד כי מת ובא עזריה ועשאה עיר מבצר
"הוא בנה את אילת וישבה ליהודה" - יתכן שהיתה פעם אחת משל יהודה ובני אדום לקחו מהם וכאשר הכה אמציה את אדום לקחה מידם ועזריה בנה את חומתה להיות עיר מבצר ובזה השיבה ליהודה כי בעודה פרוצה אין להתחזק בה ולהחזיק בשלהםפסוק כה
מצודת דוד
"עד ים הערבה" - רצה לומר כלפי ים הערבה והוא ים המלח
"ביד עבדו יונה וגו'" - הנבואה ההיא לא הוזכרה במקרא ורבותינו ז"ל אמרו (יבמות צא א) כמו שעל ידי יונה נהפך לנינוה מרעה לטובה כך נהפך לישראל בימי ירבעם
"מלבוא חמת" - מן המקום שבאים בה לחמת
"הוא השיב" - כי בימי אבותיו המלכים לקחו מלכי עובדי גלולים את הגבול ההוא מישראל וחזר הוא והשיב להםפסוק כו
מצודת ציון
"מורה" - מלשון תמורה וחלוף
"ואפס" - הוא כענין לא
מצודת דוד
"ואפס עצור" - לא נשאר בידם העושר הכנוס בבית ולא המקנה העזוב על פני השדה
"כי ראה וגו'" - לא בזכותם רק כי ראה ענים המשתנה ומתחלף מרעה אל רעה ונכמרו רחמיופסוק כז
מצודת ציון
"למחות" - מלשון מחיה ומחיקה
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת דוד
"בישראל" - רצה לומר בכח גבורי ישראל אנשי בני עמו ולא בכח אנשי יהודה
"ואשר השיב" - כי מלכי יהודה כבשו מאז חמת ודמשק וחזר ארם ולקחום מידם ועתה השיבם הוא ליהודה
<< · מצודות על מלכים ב · יד · >>