מ"ג מלכים ב יא יז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויכרת יהוידע את הברית בין יהוה ובין המלך ובין העם להיות לעם ליהוה ובין המלך ובין העם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין יְהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַיהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּכְרֹ֨ת יְהֽוֹיָדָ֜ע אֶֽת־הַבְּרִ֗ית בֵּ֤ין יְהֹוָה֙ וּבֵ֤ין הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּבֵ֣ין הָעָ֔ם לִהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַיהֹוָ֑ה וּבֵ֥ין הַמֶּ֖לֶךְ וּבֵ֥ין הָעָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וגזר יהוידע ית קימא בין מימרא דיי ובין מלכא ובין עמא למהוי לעם משמש קדם יי בין מלכא ובין עמא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בין ה' ובין המלך ובין העם" - שיהו המלך והעם אחרי ה' ואחר כך בין המלך ובין העם שיהו עבדים למלך

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ובין המלך ובין העם" - שהמלך ילחום מלחמות העם והם יעבדוהו כמשפט הראוי למלך

"להיות לעם לה'" - מוסב גם על ובין המלך שגם הוא יעבוד את ה'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בין ה'" וכו'. ר"ל כרת ברית שהמלך והעם יעבדו את ה', וזה הברית "בין ה' ובין המלך והעם,", ואח"כ כרת ברית "בין המלך ובין העם" , שיהיו נאמנים למלכם, בענין שהברית השני תלוי בהראשון, וכן היה אח"כ שכאשר עזב את ה' קשרו עליו קשר והרגוהו: