מ"ג מלכים ב ו כה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרייונים [דביונים] בחמשה כסף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חרייונים [דִּבְיוֹנִים] בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֨י רָעָ֤ב גָּדוֹל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן וְהִנֵּ֖ה צָרִ֣ים עָלֶ֑יהָ עַ֣ד הֱי֤וֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר֙ בִּשְׁמֹנִ֣ים כֶּ֔סֶף וְרֹ֛בַע הַקַּ֥ב חרי דִּב־יוֹנִ֖ים בַּחֲמִשָּׁה־כָֽסֶף׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דביונים" - זבל הזב מן היונים

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"עד היות" - כל כך נתחזק הרעב עד שהיה נמכר ראש חמור בשמונים שקלי כסף

"והנה צרים" - כאומר מלבד הרעב מסיבת חסרון התבואה נתוסף עוד הרעב בעבור שהיו צרים עליה ולא הניחו להביא מאכל אל העיר

מצודת ציון

"דביונים" - צואה הזב מן היונים כי אשר יזוב (ויקרא טו כה)תרגומו ארי ידוב ובהם היו מדליקין האש לחסרון העצים בעבור המצור

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי רעב גדול". מעשה זו היה בשבע שני רעב שהיה בימי אלישע (כמ"ש בסימן ח) ולכן לא היתה תבואה מוכנת לעת המצור, ונתגבר הרעב עד כשיעור הזה: