מ"ג מלכים ב ב כג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעל משם בית אל והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אֵל וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וְה֣וּא ׀ עֹלֶ֣ה בַדֶּ֗רֶךְ וּנְעָרִ֤ים קְטַנִּים֙ יָצְא֣וּ מִן־הָעִ֔יר וַיִּתְקַלְּסוּ־בוֹ֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ עֲלֵ֥ה קֵרֵ֖חַ עֲלֵ֥ה קֵרֵֽחַ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונערים קטנים" - המנוערין מן המצות

"עלה קרח" - עלה מכאן שהקרחת עלינו את המקום שעד עכשיו היינו משתכרין להביא מים מתוקים מרחוק ומתפרנסין בכך ומשהמתיקו אבדו פרנסתן כך מפורש בסוטה (מו ב)

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"עלה קרח" - לפי שאליהו רבו היה בעל שער ואלישע היה קרח אמרו בלעג והתול עלה קרח השמימה כאליהו רבך וכאילו אמרו אינך במעלה כמוהו כי הוא היה בעל שער ואתה קרח

מצודת ציון

"ויתקלסו" - וילעגו כמו (ירמיהו כ ח)לחרפה ולקלס

"קרח" - כן יקרא מי שאין בו שער הראש כמו (ויקרא יג מ) קרח הוא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתקלסו בו". הם ידעו כי המשח תחת אליהו, ומבזותם את הנבואה והנביאים חרפו אותו לאמר איך תהיה במקום רבך והוא בעל שער ואתה קרח, וז"ש עלה קרח, ר"ל איך תעלה למדרגתו וטבעך הפוכה מטבעו, כי טבע הקרח הפוכה מטבע בעל שער. ויפה אמרו רז"ל (סוטה מו ב) שהיו מנוערים מן המצות וקטני אמנה, שלכן בזוהו. וגם י"ל שאמרו בלעג עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים, ומפני שבית אל היה מקום העגלים למדו אבותם אותם להתלוצץ על נביאי ה', ולכן קללם למחות שורש פורה ראש ולענה מכרם ה' צבאות: