מ"ג מלכים א י יב


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא בָא כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּ֠לֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְמֻגִּ֜ים מִסְעָ֤ד לְבֵית־יְהֹוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים לֹ֣א בָא־כֵ֞ן עֲצֵ֤י אַלְמֻגִּים֙ וְלֹ֣א נִרְאָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מסעד לבית ה'" - ובדברי הימים (ב ט יא) כתיב מסלות לבית ה' לכך אני אומר המסעד הזה לשון רצפה "לשרים" - לבני לוי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מסעד" - משען 

מצודת דוד

"לשרים" - למשוררים

"לא בא כן" - מעולם לא בא משם בכמות רב ובגודל כאשר אז

"מסעד" - הוא העליה שזכר למעלה שהיה לבית ה' ולבית המלך רצה לומר מזה לזה ובדברי הימים (ב ט יא) נקרא מסילה על היותו מסילה ללכת בה וכאן נקרא מסעד לפי שהיה לו כעין מעקה מפה ומפה להיות העולה נשען ונסעד בהם