מ"ג מלכים א י ז


<< · מ"ג מלכים א · י · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי החצי הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־הֻגַּד־לִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חׇכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הוספת" - החכמה הנמצא בך מרובה יותר מאשר הוגד לי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לא האמנתי לדברים". אם מצד שלא ימצאו שתיהן יחדיו, אם מצד ההפלגה שהפליגו לספר מרוחב לבו: "עד אשר באתי ותראינה עיני". שראתה הפלגת חכמתו, וגם שראתה איך עם חכמתו העיונית השתלם גם בהנהגת הבית והמדינה

כמ"ש ותרא את כל חכמת שלמה, שהוא העיוני, וגם הבית אשר בנה ומאכל שולחנו וכו': "והנה לא הוגד לי החצי". כי החכמה הטבעיית יש לה גבול ויגדל שמע החכם ברחוק יותר מבקרוב, שמי שרואה אותו יראה שחכמתו בעלת גבול וא"א שידע כל הדברים, וגם שידיעתו אינה ברורה, אבל חכמת שלמה שהיתה אלהית והיה לבו כמעין הנובע מן המקור האלהי אשר בלבו היא מתוספת כל שעה, והמקור מתרבה כל עוד שיוסיפו לשאב מים מדליו, ועז"א "הוספת חכמה וטוב", ור"ל בחכמה היא ההשכלה, ובטוב ר"ל ההנהגה הטובה:

<< · מ"ג מלכים א · י · ז · >>